ואדי נחל קאנה - נוף פסטורלי למראית עין

צופות: 
אירית סגולי
21/08/2020
|
בוקר
שמורת הטבע וואדי נחל קנה

יום שישי 21.8.20 הנוף הפסטוראלי תמים רק למראית עין. מעל ראשי ההרים צופות ההתנחלויות הרבות שנבנו בזו אחר זו מראשית שנות השמונים. ההתנחלויות הן שמפרידות את בני הכפרים מדיר איסתיה וקראוות בני חסן מאדמותיהם החקלאיות בוואדי. אדמות בהן שמרו על מסורת אבות של חקלאות טרסות ואף מגורים עונתיים בוואדי. במקביל  לבנית ההתנחלויות הכריזה ישראל על אדמות הוואדי -אדמות חקלאיות של תושבי הכפרים באזור - כשמורת טבע נחל-קנה. הכרזת השמורה לא מנעה מההתנחלויות להזרים במשך 20 שנה שפכים לוואדי בכדי לייאש את החקלאים הפלסטינים ובשנים האחרונות הפנו את המרץ (בשיתוף עם כל זרועות הכיבוש) לסילוק החקלאים - בשם שמורת טבע באמצעות חוקים דרקונים כמו מניעת נטיעות חדשות. מעבר הדרגתי זה מחקלאות פלסטינית ל"שמורת טבע נחל וואדי קנה" לרווחת המתחלים שנעשה לכאורה בשם שמירת הטבע, מתרחש בכל רחבי הגדה המערבית בהתאם לקצב צמיחת ההתנחלויות מסביב לשמורות (וגם בתוכן).

מה הביא אותנו הפעם? לפני כחודשים חשקה נפשו של מתנחל מ"יקיר" לבנות לעצמו בריכת שכשוך באדמתו של עומאר מדיר איסתיה. עומאר לא התכופף והמנהל האזרחי הפתיע לטובה (הרי אמרנו "טבע") והרס את הבריכה. עזרו בפינוי וניקוי ההריסות חברי הדהרמה החברתית בשבוע שעבר. עד אז עומאר לא הכיר מקרוב יהודים שאינם מתנחלים, חיילים או משטרה צבאית. כתודה הוא הזמין אותנו (גם את מי שלא השתתף בפינוי כמוני ורק הפגין בחרס נגד עקירת 200 עצי זית ליד ההתנחלות רבבה) למפגש וסעודה מעולה על אדמתו שבוואדי - בנוף המרהיב ובצל עצי אלון לימון וזית מטופחים . ההתרגשות שלו הייתה מדבקת. עומס החום נשכח וגם לרגע הכיבוש והצד שלנו בו.

יושבים משמאל לימין: עומאר, שלומית, אביב, מיכל.

בצל העצים היה טוב לשכוח קצת מההפגנה שהתקיימה כשעתיים קודם לכן בחרס והיום הייתה אלימה במיוחד: החיילים ממש חיפשו איך לדחוף ולפגוע ואחד מהם אף לא הסס להשפריץ גז פלפל ישר לעיניו של ילד בן 10

ילד בן 10  בהפגנה