ארתאח (שער אפרים)

צופות: 
עידית מ. ויוי, פיצי (מדווחת)
18/09/2016
|
בוקר

"תפתחו את מעבר באקה, או , הכי טוב, תסירו את הכיבוש", כך אמר לנו פועל שיצא מכפרו ליד ג'נין בשתיים לפנות בוקר. כמה שהוא צודק..

4.10 חשכה. המוני גברים יוצאים מהבידוק, נושאים בידם צידנית קטנה או תיק ובו ארוחות היום. הם רוכסים את החגורה והנעליים תוך כדי הליכה מהירה לכיוון ההסעה. שאריות הבדיקה הקפדנית באולם.

על רחבת הבטון בחזית המיתקן שורות שורות של גברים ישנים. עד שתגיע ההסעה הם משלימים את שעות השינה של הלילה שנגזלו מהם, מנסים לצבור  כוחות לקראת יום העבודה הארוך שלפניהם.

עד השעה חמש המעבר מהיר מאוד. אנחנו מתזמנות שני פועלים שעברו תוך ארבע וחמש דקות. התור לפני הבידוק דליל, הקרוסלה נעה במהירות. לפתע נעצר הכל- מישהו מוחזר כלעומת שבא, והוא יכול לעבור רק בדרך בה נכנס. מחכים עד לחידוש התנועה. זה קורה מספר פעמים.

מעבר לגדר המפרידה בין הצד הפלסטיני לצד הישראלי עומדות שתי צעירות ובחור. הם ממתנדבי הכנסיה. גרים בטול כארם, ובאים ביום ראשון אחת לשבועיים לצפות במחסום. בשאר הימים הם במחסומי הצפון, דיר לוכ'סון, עתיל, כפין, זיתא ועוד. אנחנו מחליפות מספרי טלפון ופרטים, מבקשות מהם לצלם בשבילנו את הנעשה בצד הפלסטיני.

אליהם מצטרף נער פלסטיני צעיר, ג'עפר, העוזר לדוד שלו למכור קפה בצד השני. הוא סקרן וגאה להראות את ידיעותיו הדלות בעברית. מתענין בנו ובמה שאנחנו עושות.

4.45 התור נעשה ארוך יותר ועצבני. התיזמון עכשו- רבע שעה, ואחר כך, בחמש ורבע, יהיה עשרים דקות, וזה רק מהרגע שבו עוברים את הקרוסלה הראשונה ועד שיוצאים מהבידוק.

פלסטיני מטפס על המחסום.jpg

צעירים מטפסים מעל לגדרות המפרידות בין התורים, "גונבים" מקום טוב יותר בתור. הם נכנסים דרך המסלול ההומניטרי, הסגור עכשו, ואז עוברים למסלול הרגיל תוך כדי טיפוס.

אנחנו שואלות את אחד העוברים מאין הוא בא. הוא מכפר ליד ג'נין. יצא בשתיים וחצי מהבית, ומתחיל לעבוד בשש. נסע 45 דקות עד אירתאח. תפתחו את מעבר באקה, או , הכי טוב, תסירו את הכיבוש" הוא אומר לנו בעברית.

היינו רוצות.

5.30 הפועלים מתפללים כבר מחמש בבוקר. אנחנו חוזרות הביתה. השחר עדיין לא האיר.