בית לחם (300)

9:00 – 11:00

מצב לא מייצג, אבל גם זה קורה: בהינתן שיש מחסום ושיש כללים על פיהם אמורים החיילים לפעול, לא היה דבר ולא חצי דבר שיכולנו להתלונן עליו. במקום נכח המפקד הוותיק, המשכיל והאדיב. בין העמדות התרוצץ, סידר, זירז, סייע, בדק, דיבר בערבית מעולה, דאג שהכל יתבצע בצורה הטובה ביותר חייל מנוסה ומוכר אף הוא לטובה. בעמדות ישבו חיילים וחיילות שקטים ואדיבים. לא נשמעה אף צעקה, לא היו סימני ידיים מזלזלים. הכל היה ענייני.

אני קוראת שוב את מה שכתבתי, זה נשמע כמו תעמולה מטעם הצבא אבל אין דבר כאן שאינו מדויק לחלוטין...!

הגיעו לא מעט אנשים מירדן היום. לרובם היתה ויזה בדרכון. למי שלא היתה נעשתה בדיקה דרך המסוף ובטלפון ואפשרו לו לעבור. הגיעו כמה אנשים עם ילדים קטנים ללא קושאן (תעודת לידה) וגם נער בן 15 ללא אישור. הוסבר להם כל הנוהל בסבלנות, בפירוט ובצורה מכבדת והתאפשר מעבר. באו שתי אחיות מבוגרות אבל רק אחת מהן מבוגרת מספיק על מנת לעבור ללא אישור. לשנייה נאמר שתצטרך לחזור הביתה אך בסופו של דבר נעשתה שוב בדיקה במסוף ובטלפון ואפשרו לה לעבור. וכך כמעט כל הבעיות נפתרו.
אנשים בודדים לא הצליחו לעבור – שני צעירים שבאו ללא כל אישור וגם משפחה שלאף אחד בה לא היה אישור כלשהו. 
כמובן הסברתי לאורחת שזה ממש לא מייצג. היא היתה בקלנדיה כך שהיא ראתה גם מצבים אחרים.