קבלאן ויתמא

לבקשת קרין לינדנר הגענו לאסוף נתונים כמותיים  על אספקת המים הלקויה לכפרים קבלאן ויתמא בתקופת הקיץ כדי לגבש תלונה לשלטונות ישראל האחראים על אספקת מים לתושבי הגדה המערבית .

בשני הכפרים שבהם ביקרנו יש מחסור חמור במים. בנוסף לכך שהכמות קטנה בהרבה מהדרוש, הכמות משתנה בשרירות לב על ידי גורמים ישראליים ה"שולטים בברזים" ובחלוקת המים.

לא יעלה על הדעת שבמאה ה -21  לתושבים לא יהיו מים לשימוש ביתי וחקלאי.

10:30 – כפר קבלאן
תאמנו את הפגישה עם ראש העיריה ה.א . בבוקרו של יום שני. הוא שמח לקבלנו אף שמהר לפגישה אחרת, וטרח וישב אתנו לענות על כל שאלותינו טרם יציאתו לפגישה.

אוכלוסית הכפר: 10,000 נפש.

סקירה של מצב המים בכפר

ישראל באמצעות חברת  מקורות היא האחראית  לאספקת המים לכפר דרך הרשות הפלסטינית.
מקורות מוכרים את המים לרשות הפלסטינית המוכרת את המים לכפר.

מחיר המים למ"ק - 2.8 ש"ח. 

האספקה בחודשי הקיץ מצומצמת מאוד – הכפר זוכה רק ל- 12,000 מ"ק בחודש עבור כל תושביו.
הכמות מספיקה לשימוש של כשליש מהתושבים בלבד. בחודשיים האחרונים אף  הופחתה כמות המים שמקבלים ל -8,000 מ"ק בחודש בלבד ללא כל הודעה מוקדמת.

העירייה פנתה במכתבי תלונה למנהל המים של הרשות הפלסטינית להעלאת כמות המים, וזאת פנתה כפי הנראה לחברת מקורות , אך הם נענו בשלילה – אין אפשרות לתוספת מים.

בגלל כמות המים המועטה, העיריה מחלקת את הכפר ל 9 אזורים, כאשר כל אזור מקבל אספקת מים בצינורות רק 2-3  ימים בחודש, כשלכל בית המים מספיקים בימים אלה לשימוש חיוני בלבד – שתיה ורחצה. בימים בהם יש מים בצינורות  התושבים מנסים  למלא את המכלים השחורים המצויים על כל גג של בית בכפר.

בימים האחרים התושבים משלימים את כמות המים החסרה בקניית מים ממיכליות מיים שיזמים פרטיים מפעילים ומוכרים לתושבים במחיר של 20 ₪ למ"ק

ראש הכפר מגדיר את כמות המים הדרושה לכל אדם כ 50-60 ליטר ליום וגם זאת לצרכים ביתיים בלבד. כל תושב צריך לנהל את משק המים שלו, אין מקורות אחרים.

העירייה והרשות עוזרים למשפחות עניות שאינן יכולות לממן את המים בעלות של  20 ש"ח למ"ק.

בקבלאן לא הייתה באר ואין אישור של המנהל האזרחי האמון וקובע כל שינוי בכפר הנמצא בשטח B לחפור בארות.

בנוסף, קוטר הצינור המגיע ממקורות הוא 4 או 6 אינטש. לפני כ 4-5 שנים מקורות החליפו את הצינור המחבר את הצנרת של מקורות לצנרת לכפר לצינור בקוטר קטן שהוריד את מהירות זרימת המים

בחורף הבעיה קטנה יותר, שכן בכל חצר יש בור מים המתמלא ממי גשמים ולכן הכמות המסופקת לכל בית אב מספיקה. היום, באמצעו של קיץ כל הבורות ריקים.

תוצאה ישירה של צמצום כמות המים המגיעה לכל בית אב היא חיסול כמעט מוחלט של החקלאות המקומית:

- בכפר נותרו כיום 3-4 לולים בעוד עד לפני שנים מועטות בלבד היו כ 20 לולים לפרנסת  משפחותיהם.

- אין יותר גידולים חקלאיים בחממות.

- אין כמעט פרות וכבשים בכפר.

החקלאים שלא יכלו להמשיך ולגדל תוצרת חקלאים חיפשו עבודה בגדה ובישראל במקצועות הבניה בעיקר.

11:30 –כפר יתמא

שיחה עם עובד המועצה מ. האחראי על חלוקת המים לתושבים ועם ראש המועצה.

אוכלוסית הכפר: 5000 נפש.

גם כאן ,כבכפר הסמוך קבלאן, ישראל באמצעות חברת  מקורות היא האחראית  לאספקת המים לכפר
דרך הרשות הפלסטינית. מקורות מוכרים את המים לרשות הפלסטינית המוכרת את המים לכפר.

מסלול אספקת המים: לחברת מקורות קידוח מים מרכזי  לכל אזור שכם  ליד הכפר חווארה . משם מוזרמים המים לאזור הכפרים וההתנחלויות בצומת זעתרה למבנה  הממוקם בהתנחלות רחלים ומשם בצינורות נפרדים לכפרים השונים בהתאם להקצבה שעליה מחליטה חברת מקורות.
הכפר  יתמא מקבל כ 5000-6000 מ"ק בחודש (כ -25 -33 ליטר לנפש ליום).

הכפר משלם עבור אספקת  המים ישירות לרשות וזאת לחברת מקורות. אין לראש הכפר קשר עם רשויות ישראליות.

 מאחר והברז המאפשר הזרמת מים  לצינור המוביל מים לכפר  ממוקם ב במבנה ברחלים , ציין ראש המועצה שתושבים מרחלים וכן חיילים יכולים לצמצם את כמות המים המוזרמת לכפר בלא כל סיבה או הודעה מוקדמת.

ביום הביקור המים סופקו לכפר בקצב של 13 מ"ק לשעה בעוד יום קודם לביקורנו הקצב היה 5 מ"ק לשעה. חשוב לציין כי נאמר לנו שלצרכים של משקי הבית הכפר זקוק ל 25-30 מ"ק בשעה.

גם בכפר זה חלוקת המים בכפר היא על פי שכונות. כל שכונה מקבלת מים 5-6 ימים בחודש, ובאותם ימים התושבים של אותה שכונה  ממלאים את מיכלי המים  השחורים שמצויים מעל כל גג של בית בכפר . בימים האחרים בהם אין אספקת מיים לשכונה , התושבים  משתמשים במים אשר במכלים על הגג.

עובד המועצה עמו דברנו אחראי על חלוקת המים לשכונות השונות על ידי פתיחה וסגירה של ברז ראשי על הצינור המביא מים לכל שכונה. בכפר זה אין התושבים נוהגים לקנות מים ממכליות פרטיות. תושבים שאין להם בכלל מים נעזרים בשכנים. הפעילויות היום יומיות כגון כביסה ניקיון וכד, מתנהלות על פי זמינות המים.

12:30 -יצאנו לסיור בכפר. בתחילה הגענו למבנה בו ממוקם הברז הראשי לכפר, בו מצוי גם השעון המודד את קצב הזרמת המים לכפר (בצינור המגיע מרחלים). כמו כן בחדר מוצבות משאבות שתפקידן להזרים את המים למגדל מיים  המתנוסס על ראש גבעה שנבנה לפני כשנה וחצי.  מגדל זה נבנה במטרה  לשמש כמאגר לרזרוות/מלאי  מים לעתות יובש או אספקת חסר של מים.

תחנה שניה בסיור היה המאגר. טיפסנו על לפתח המכל וראינו שבעצם הוא ריק. המים המוזרמים אליו יוצאים מיד לשימוש התושבים כך שאין רזרוות בכלל, כך שהמבנה במצב העכשווי אינו יכול למלא את יעודו  ומתייתר לחלוטין .

במהלך ביקורינו עובד העיריה האחראי על חלוקת המים וכן ראש המועצה קיבלו אין ספור שיחות טלפון מתושבים המתלוננים על  מחסור במים.

בדרך למאגר עצרנו ליד מכולת באחת השכונות בהן התלוננו על אי הגעת מיים  . האחראי בדק את הברז המרכזי של החנות ולא זרמו ממנו מים .

גם בכפר זה התוצאות הישירות של המחסור במים הן חיסול כמעט מוחלט של החקלאות ומעבר התושבים לעבודה בערים הסמוכות או בישראל. התושבים אינם מצליחים אפילו לשמור על גינות הירק הקטנות שצמודות לבתים.

בבניין המועצה פגשנו חקלאי שעדיין יש לו לול ובו כ 3500 תרנגלות. הוא חושש מאוד שכל התרנגולות ימותו שכן אין מים לשתייה. חקלאי זה הוא הבעלים של הלול היחיד שנשאר בכפר. לא נותר לו החודש כסף להזמין מים במכלית פרטית

כאמור בכפר זה כל תושב מקבל כ 30 ליטר ביום. ראש הכפר סיפר כי ההתנחלויות בסביבה מקבלות  1000 ליטר לתושב ביום. עובדה זו באה לידי ביטוי בכרמים ובמטעים הנטועים ליד ההתנחלויות, אותם ניתן לראות משני צידי הכביש המוביל לאש קודש, עלי ושילה.

הערה חשובה

על פי "מי שבע "– תאגיד אזורי למים ולביוב, הצריכה הביתית לאדם נעה בין 100 ל-230 ליטר לנפש ליום ובממוצע כ-165 ליטרים. ממוצע הצריכה החודשית הביתית של אזרח במדינת ישראל הוא כ-7 מ"ק.

מידע נוסף שקיבלנו מראש הכפר הנוגע לחיי היום יום בכפר:

- התנחלות רחלים השתלטה על כ 1200 דונם של הכפר יתמא.

- רק כ 10% מתושבי הכפר המסיימים לימודים באוניברסיטאות השונות בגדה מצליחים למצוא עבודה ההולמת את השכלתם

- ביום הביקור שמענו מדי פעם קולות התפוצצות של זיקוקים. היום קיבלו תלמידי התיכון את תוצאות מבחני הבגרות, אין הרבה סיבות לשמוח בימים אלו, אמר ראש העיר, כך שהצלחה בבחינות היא סיבה טובה למסיבה.

- ראש העיר סיפר שבספרי הלימוד בגדה החליפו משפטים המכילים התייחסות לכלי משחית לכאלו המכילים מילים המתייחסות לעיסוקים אזרחיים.