הביקור בביר הדאג'

צופות: 
רפי ד' (מדווח), דניאל ד', מ', עירית צ', חסאן ג', מוחמד ד', יהודית ק.
10/07/2019
|
בוקר

משמרת כפרים בנגב

מצ"ב כאן הדו"ח המלא שרפי ד' צילם והקליט וניתח:  זה דו"ח ארוך ומפורט ומדוייק מאוד.

סיכום תמציתי של הביקור בביר הדאג'

סיכום תמציתי של הביקור בביר הדאג'

מסע אל תוך הנגב*

משתתפים:  רפי דווידסון, (מדווח)דניאל דה מלאך, עירית צורים, חסן  אבו גיללין, יהודית קשת, ומוחמד דאבסן

10/7/2019

 

תיאור הדברים, ההסברים והתובנות המובאים כאן מבוססים באופן ישיר על הדברים שנאמרו בשיחה עם סאלים ראש הועד של הכפר ביר הדאג' (ראו בנספח של תיעוד השיחות והקישורים לסרטונים שבהמשך מסמך זה)

 

תכניות מתאר מפלות ולא מתאימות - המדינה נסוגה מתוכנית מתאר שנקבעה ב2003 להכרה בישוב כישוב חקלאי והחלה בתוכניות ליצירת ישוב עירוני. בשנים האחרונות גובשו תכניות מתאר שלא מתאימות לאורח החיים של תושבי הכפר.

חקיקה מפלה – החקיקה בישראל לא מתחשבת באורח חייהם של הבדואים ומתייחסת לאוכלוסיית אזרחים כמו אל אוכלוסייה תחת כיבוש צבאי, כולל פסיקות בתי המשפט נגד הבדואים שהן מפלות במהותן,

חוקי המדינה מנוצלים לטרטור והענשה - רשויות החוק והסדר (אכיפת החוק) של המדינה מערימים קשיים בירוקרטיים ומקיימים מדיניות ענישה לא מידתית.

התנהגות אלימה ומפלה של המשטרה - המשטרה שלכאורה אמורה להיות הרשות לאכיפת החוק  נוהגת באלימות פיזית ונפשית כלפי ילדים ומבוגרים כאחת, מזמנת, גם כשאין הצדקה, אנשים לחקירה ומרבה להשתמש בהאשמה של תקיפת שוטרים כתירוץ להתנהגותה. נפתחים תיקים במשטרה גם במקרים רבים שאין לכך הצדקה. זוהי שיטה שמטרתה הפיכת הבדואים לעבריינים בפועל ובפוטנציה ודרך להכתים את האוכלוסייה כולה כעבריינים ומפרי חוק.

התגברות ההתעמרות של הממסד בתושבים הבדואים – יצירת בעיות פרנסה ומגורים, הריסת בתים וכפיה על אנשים, שהוסיפו מבנים בגלל מצוקת דיור אמתית, להרוס במו ידיהם את מה שבנו בעמל רב, בהתאם לצרכיהם הבסיסיים כבני אדם.

בתקופת של הממשלה הנוכחית התעצמו בצורה ניכרת ההתעמרות והכבדת היד של רשויות החוק והאכיפה.

פוליטיקה מקומית בעייתית – קיים לחץ מממשלת הימין על ראשי המועצות וקובעי המדיניות לנקוט בקו קשוח כנגד הבדואים. לדוגמה גם במקרים שיש ראש מועצה מתון יחסית, שרוצה בשכנות טובה עם הבדואים, מעודדים אותו לנהל מדיניות קשוחה כלפיהם.

פוליטיקה ארצית מפלגתית – אין הבדל מהותי ביחס המפלה בין מפלגות הימין ומפלגות השמאל שהיו בשלטון, ההבדלים הם רק בעוצמת המכות אבל לא בטיבן.

בבחירות האחרונות לכנסת, בביר הדאג' מימשו כ70% את זכות ההצבעה. אחוז גבוה בהרבה מההצבעה במרבית הישובים הערביים. עדין בכפר יש אמון ותקווה ביכולת אולי להשפיע.

ניכר שקיימת מדיניות ממסדית בכיוון של צמצום השטח והעלמת הבדואים מהמפה. בשיחה עם סאלים הוא שידר תחושה עזה של הדרה, העלמה והפלייה, כלפי הקהילה בביר הדאג' שהוא מראשיה, תחושה שמצאה לה תימוכין במה שעולה מתיאוריו את המציאות.

המאבק על האדמה – זהו משחק של כוחות לא מאוזנים, השלטון הממסדי החזק נגד אוכלוסיית הבדואים החלשה. הממשלה מפעילה מדיניות כוחנית ומפלה.

קולוניאליזם תוך מדינתי – צמצום קרקע וניצול משאביה לטובת ההגמוניה היהודית ולרעת הבדואים. בעיות של היעדר במקורות פרנסה מביאות כיום נשים רבות לנסוע לעבודה במושבים שרחוקים מביר הדאג', כמו חבל אשכול, מבטחים וקציעות.

זה ניכר גם בשיטה של העברת הבדואים ממקום למקום ויצירת תופעה של בדואים נודדים בעל כורחם. זו מדיניות שכוונתה החלשת תביעות הבעלות על קרקע והפיכת הבדואים ל"פולשים" ולא לבעלי זכות חוקית על הקרקע. לדוגמה: סאלים ומשפחתו היו באזור הנוכחי הועברו לאזור של כרם שלום ומשם הועברו לאזור של רמת חובב, קיבוץ משאבי שדה עד חזרתם ב1994 חזרה לביר הדאג'.

המדינה מתייחסת אל תושבי הכפר כאל אויבים שיש לצמצם כמה שאפשר את שטח הקרקע שמגיע להם בדין למחייתם. זה מתבטא גם במדיניות הממשלתית והמוניציפלית הקשורה למועצות המקומיות הנמצאות באזור זה, רמת הנגב ונוה מדבר. האדמות הן בתחומה של רמת נגב אבל תכניות המתאר ובני האדם כפופים למועצה המקומית נוה מדבר. יש כאן הפרדה בין האדם לאדמה, כחלק מהמאבק לצמצם ככל האפשר את אדמות הבדואים ביישוביהם.

במה עומדים ביחד יכולים לעזור לביר הדאג'?

תמיכה, סיוע ובעיקר שותפות וסולידריות במאבקים:

1. למניעת הריסת מבנים עד להשלמת תכניות המתאר.

2. לצמצום פתיחת תיקים במשטרה רק למקרים מוצדקים באמת.

3. להבטחת מקורות פרנסה מתאימים.

4. לתמיכה בתוכניות מתאר המתאימות לאורח החיים הבדואי (חקלאי ולפחות בחלקו מבוסס על גידול צאן וגמלים).

5. לשינוי בחקיקה המפלה את הבדואים ביחס ליהודים בכל הקשור לקרקע, מגורים ומשאבים אחרים המאפשרים קיום ראוי ושווה.

6. בתכנון ובהשתתפות בהפגנות.

 

 

 

 

נספח: תיאור השיחות כפי שתועדו בסרטונים שצולמו במהלך השיחות

 

"מסע אל תוך הנגב"

 

ביקור בביר הדאג' - 10/7/2019

 

שיחה עם סאלים אלדנפירי, ראש ועד תושבי ביר הדאג'

 

משתתפים: חסן, דניאל, יהודית, רפי, עירית

 

תוכן השיחות בכל סרטון:

 

328

"ההתעמרות - התנהגות ברוטלית של המשטרה כלפי תושבי ביר הדאג'"

 

סאלים אלדנפירי: "המשטרה הגיעה לכפר הלא מוכר ביר הדאג' וטענה שהיא מחפשת מישהו בקשר לסמים. הם יכלו לבקש ממני את האדם שהם מחפשים והייתי מביא להם אותו עד לתחנת המשטרה, ובודאי לא היו צריכים להשתמש באלימות כלפי נשים וילדים.

המשטרה עצרה ילדים ושחררה אותם. אנחנו רצינו לעשות הפגנה. בקשו אותי , לאחר יומיים שלושה, לבוא גם לחקירה. אם אנחנו נתלונן על התנהגות המשטרה הם ימציאו משהו עלינו. יאשימו אותנו בתקיפת שוטרים. זה הכי קל לעשות. שוטר שמעיד נגד אזרח באופן אוטומטי נחשב על ידי מח"ש לצודק. אתה יושב בבוקר עם הילדים שלך וקופצים עליך רעולי פנים , כמו אנשי מאפיה, הם נראו כמו מסתערבים או משמר הגבול והחלו להכות את הילדים (יש לי סרטון שמראה את מה שהם עשו. עדין לא הראיתי אותו למשטרה). שוטר אחד היה יכול למצוא אדם שהוא מחפש או שני שוטרים עם כלב יכלו להפוך את כל הכפר (בעצם טוען לחוסר פרופורציה בכמות השוטרים והדרך בה נכנסו למקום ופעלו). המשטרה נכנסה לכל מבני המגורים במתחם של המשפחה, ללא כל צווי חיפוש ונהגה באלימות רבה. השוטרים היכו אותם, פתחו להם את הראש, היכו את הילדים עם קתות האקדחים והרביצו גם לבנות. אמרו "תשתוק, תשתוק, אנחנו לא משטרה" אז שאלתי, מי אתם? היתה ישיבה עם מפקד המרחב ואני לא רציתי לבוא. זאת יחידה משטרתית שלא מכיר אותה. בגלל אירועים שהיו במקום כמו תאונת דרכים שנהרגו בה שני אנשים דחינו פגישה עם מפקד המחוז של המשטרה. היו גם כמה עניינים בישוב שבגללם לא יכולתי לקיים את הישיבה עם המשטרה באותו הזמן. גם באירועים שהיו ב-2012 לקחו כמה ילדים, שזרקו אבנים, למשטרה. אמרו שהם תקפו שוטרים והם ישבו שנה, שנה וחצי בבית סוהר".

 

קישור לסרטון 328

 

329

"מערימים קשיים וכופים פתרונות לא מתאימים לבדואים"

 

ב-2012 היו הריסות בתים בכל יום ואנחנו עשינו הפגנות. אנחנו קיבלנו הכרה ב-2003. מאז הכינו קצת תשתיות אבל נסוגו מתוכנית המתאר שתכננו. אין לנו עכשיו אישורי בניה. אז (2003) התוכנית הייתה להקים ישוב חקלאי. אבל הם, לאחר כמה שנים,  נסוגו מזה והחליטו להקים ישוב עירוני ולא כפרי, כמה שיותר צפוף וללא מקורות פרנסה. לפני כמה חדשים דיברנו עם יגאל צחור, חבר רביבים, העלינו יחד רעיון לעשות אזורי תעשייה משותפים בין הקיבוצים בסביבה לביר הדאג', במועצה הסכימו לכך, אבל אנחנו בקטע של הסדרת הישוב. מה השיטה החדשה של משטרת יואב? הם באים, לוקחים אנשים ופותחים להם תיקים. הם רוצים לכפות אכלוס מיידי של שטח הישוב שיועד להכרה כישוב עירוני, אבל יש כאן אנשים שחיים על הצאן. השלטונות מתחילים להערים עליהם קשיים בירוקרטיים. מבקשים ניהול חשבונות וקבלות ואם לא מראים להם אותם מקבלים קנסות בסכומים גבוהים (30-40 אלף שקלים). אם הם מוצאים גמל קשור ליד הבית הם עושים עם זה בעיות. יש להם שיטות של מסחרה שאנחנו מבינים אותם אבל זאת השיטה שמקבלת גושפנקה חוקית לפי החוק. ואני שואל, מה אתה מחוקק חוקים בירושלים שלא מתאימים לאוכלוסייה הבדואית בדרום. מבחינת החוק הם צודקים אבל החוק עצמו לא צודק (בעיית החוקים שהם עצמם גורמים אי צדק לאוכלוסייה הבדואית). מכריחים את האנשים להרוס במו ידיהם את המבנים הלא חוקיים. אם לא יעשו זאת הם צפויים לקנס גבוה מאד (300 אלף שקלים). הם עובדים עם החוק כמו בשטחים, מפעילים לחץ חזק על האוכלוסייה. 

לשאלה ששאלתי: איך ניתן לעזור לישוב, סאלים ענה: הם מדברים איתך בשפת החוק, הם אומרים לך לבית משפט. אם אני בא לבית משפט אני באופן אוטומטי נקנס, מוגדר כעבריין ונאלץ להרוס את המבנים במו ידיי. ערן דורון ראש המועצה (ראש המועצה האזורית רמת נגב מאז 2017), הולך לפי הפוליטיקה. הוא אדם טוב באופן אישי אבל לצערי, אם אתה בתוך הפוליטיקה המקומית מאלצים אותך לשבור ימינה.

 

קישור לסרטון 329

 

 

330

"ההתעמרות - הרוס ביתך בידך ושיאכלו אחד את השני"

 

בשנה האחרונה יש הרבה יותר הריסת מבנים לא חוקיים בידיים של מי שבנה אותם. זו השיטה החדשה " הרוס ביתך במו ידך". היה לך בקבוק עכשיו נשאר חצי ואחר כך מחלקים אות לכוסות" (זאת אמר סאלים בעניין המשא ומתן על תוכנית הישוב החדש. כל פעם התוכניות הולכות ומצמצמות את  גודל השטח הייעודי לישוב). זה הלחץ של הממסד. הם יותר מדי לוחצים. יש כאן אנשים ללא פרנסה, ללא יכולת להוסיף מקום מגורים וללא יכולת לקבל הלוואות כמו משכנתא מהבנק. אתה רוצה לקבור אותם יחד שיאכלו אחד את השני. מאז שהימין עקף את כולם וקיבל רוב פוליטי לכנסת אין מה לעשות. בבחירות במקום כשבעים אחוז הצביעו בקלפיי הקיימת במקום (הערה שלי: לא ברור לי כמה בעלי זכות הצבעה מכלל התושבים יש במקום. ממידע קודם יש רבים ללא תעודת זהות וזכות הצבעה).

 

מפלגת העבודה היא שיצרה את כל הבלאגן רק בלי לעשות הרבה רעש (סאלים מביע אכזבה גדולה מכל הפוליטיקה הישראלית, לא רק מהימין).

"אחד תופס את השוט עם יד חזקה ואחד עם יד עדינה יותר" (בסופו של דבר כל המפלגות מכות בבדואים).

אנחנו נצא להצביע. אין לנו כפרים בדואים אחרים בסביבה. גם אותנו רוצים להעלים לצמצם את השטח של הכפר להרחיק מהכביש שנעלם מהמפה לגמרי (ביטוי לתחושה שהמדינה לא שמה עליהם ורוצה שהם יעלמו ויצטמצמו). ביר הדאג' כפוף למועצת נוה מדבר שהיא מצידה תחת משרד הפנים ויאיר מעיין. יש הסכם לגבות ארנונה מהישוב.

 

קישור לסרטון 330

 

 

331

"נופלים בין שתי מועצות מקומיות"

 

מועצת רמת הנגב לא בתמונה למרות שהייתי רוצה שהם יהיו בתמונה. ביר הדאג' שייך לנוה מדבר בתכנון. יש לנו מועצה מקומית של נוה מדבר שאחראית על ארבעה ישובים. אני רוצה שכל התחום של ביר הדאג' יהיה בתחום השיפוט של מועצת נוה מדבר. יש חלוקה מוזרה, נוה מדבר אחראיים על אנשי ביר הדאג' אבל השטח שייך למועצת רמת הנגב (אבסורד של חלוקה לא הגיונית בין שתי מועצות מקומיות, סמוכות זו לזו). הקרקעות שייכות לרמת הנגב וכל הקשור לאוכלוסיה הבדואית בישוב שייך לנוה מדבר. אנחנו רוצים שתחזור התוכנית שהייתה פעם לישוב חקלאי עם שטחים גדולים יותר במסגרת מועצת נוה מדבר.

 

קישור לסרטון 331

 

332

"התגברות ההתעמרות לשם צמצום שטח המחיה"

 

בחודשיים האחרונים שהממשלה כבר זמנית, אורי אריאל סגרinfo-icon את כל המכולות בישובים הבדואיים. הוא רוצה "לשבור את גב הגמל" לפני שתהיה ממשלה חדשה. בתקופה הזו הכבידו את היד אבל "עם כל הכאב והבלגן אנחנו נמשיך לחיות".

בישוב יש שלושה גנים חדשים. הילדים צריכים להגיע אליהם בהסעות. הם רוצים להפוך אותנו לישוב עירוני נידח. באזור שאמור להיות לתעשייה גרים כרגע אנשים. לדברי סאלים, רוצים כרגע להוציא כנגדם צווי הריסה כדי לצמצם את האדמות של מגורים ולא בגלל פיתוח אזור התעשייה (התפיסה שלו ובצדק, שכל תכלית ההסדרה זה צמצום האדמות שבידי הבדואים ולא כוונות טובות לפיתוח הישובים). לדבריו סוגרים את המכולות בישובים, בתואנה של יעוד השטחים למגורים ולא למסחר.

 

קישור לסרטון 332

 

 

333

"הבדואי הנודד בעל כורחו - רוצים להפוך את האנשים לרעים בכוח".

 

סאלים (בפגישה עם שר החקלאות, אורי אליצור): "אתה רוצה לראות כמה אדמה יש לי על פי מסמכים שברשותי? אני לא מבקש אותן חזרה, אני מבקש שיתנו לנו מקום למגורים" והוא אומר לי "לא אתם גרים על אדמת מדינה". יש לי אדמה של סבא שלי בכניסה לישוב, עוד לפני קום המדינה. גרנו ליד כרם שלום, והעבירו אותנו משם, בתקופה של מלחמת יום כיפור (1973) הועברנו לאזור של רמת חובב. היו גם אנשים שלא עזבו אף פעם את אזור ביר הדאג'. הרוב חזרו למקום הנוכחי ב1994. הגיעו ממקומות שונים, כמו מרמת חובב. ב1976-7 המשפחה שלי גרה כאן אבל אז הזיזו אותנו לאזור רמת חובב והחזירו אותנו לכאן רק ב1994. בחלק מהזמן הזה התגוררנו גם ליד משאבי שדה.

 

קישור לסרטון 333

 

 

334

"פוליטיקה מסריחה - הילדים והמדינה ישלמו את המחיר"

 

רפי: מדוע שינו את תוכנית הישוב החקלאי לישוב עירוני, כאשר הקיבוצים באזור חיים מחקלאות? סאלים השיב בדוגמה מרמת הגולן שם הפסיקו לאוכלוסיה הערבית את העיסוק בליקוט עכובית הגלגל, על ידי קנסות ומאסרים, אבל הישובים היהודיים בגולן קיבלו אישור לגדל עכובית הגלגל למאכל. נוצר מצב שהיהודים מכרו לערבים עכובית גלגל והרוויחו מכך (ניצול של הערבים בידי יהודים כדי להרוויח וגם לקבל כוח עבודה ערבי זול). גם בנגב הכוונה לנצל את הבדואים ככוח עבודה זול בישובים היהודיים ובאותו זמן גם לצמצם את האדמות שברשותם.  

 

"הם רוצים לקבור אותנו חיים... בקיצור פוליטיקה מסריחה שיש לה מחיר, הילדים והמדינה ישלמו את המחיר".

מה מקורות הפרנסה של האנשים? יש אנשים שעזבו את גידול הצאן, אין להם מרעה והם מקבלים קנסות של 30, 40 אלף שקלים. כיום יש כ50 אלף ראשי צאן. חלק עובדים בישובים היהודיים. יש בחורות שקמות בחמש בבוקר ונוסעות בהסעות לישובים רחוקים לעבוד בחקלאות, לישובים כמו מושבי חבל מבטחים וקציעות. אני אומר לשר החקלאות, תן לי לימודים חצי ממך ואז תבוא תגיד לי תהיה מודרני. אבל כמו שזה כרגע, להפוך את זה לישוב עירוני כמו תל שבע, כל יום רצח, כל יום גנבות. תראה לי שר אחד שיכול להגיד "תראו הקמתי ישוב לתפארת?" יש לי חברים ברהט ששילמו על המגרש שלהם בשנים 93 ו94  ועד היום עדין לא קיבלו אותו.

 

קישור לסרטון 334

 

336

"פתיחת תיקים במשטרה לצורך הצקה או הפללה"

 

לפני כמה חודשים הפגנו על הכביש במשך חודש ימים. עכשיו כל פעם פונים אל האנשים "תביא תעודת זהות, למה אתה גר כאן?... פעם המנהל, פעם משרד הפנים, פעם הרשות". בעיה שנפתחים עכשיו תיקים לאנשים על כך שהם גרים כאן. היום עם לוקחים אותך לתחנת המשטרה ומדברים איתך שתי מילים,  אחר כך, כעבור עשר שנים, יגידו לך עשית ככה, עשית אחרת. מי שהיה בתחנה יש עליו כבר סימן. 

 

"במה תנועת עומדים ביחד יכולה לעזור?"

 

רפי: במה אנחנו יכולים לעזור לכם? "כמו שאמרתי לך, פתיחת התיקים לאנשים, על ימין ועל שמאל, עוד מעט יהיו תיקים לכל תושבי ביר הדאג', תיקים על מה? 

(חסן וסאלים, מדברים ביניהם בערבית). מתברר שחסן חזר על השאלה שלי לגבי מה אנחנו, כעומדים ביחד, יכולים לעשות? סאלים אמר "בתכנון של ההפגנות והמחאות". הוא ענה לבוא ולהשתתף בהפגנות, זה הכוח שלכם ושלנו. אני בטוח שתבואו.

חסן: ביום ראשון יעלה ואני נהיה בפגישה בעניין הדיור הציבורי והדיור בכלל. מה אתה (סאלים) יכול לבקש מהועדה הארצית של הדיור? סאלים: שישאירו לי קורת גג עד שעתיד הישוב יוסדר באופן שיענה על הצרכים של תושבי המקום באופן מלא. דיור שמתאים לאורח החיים שלנו. שתהיה לנו קורת גג ושנהיה ללא תיקים במשטרה. אנחנו לא מוכנים להיות בישוב שאין בו מקורות פרנסה ותוכניות. אם נלך לישוב כזה נואכל אחד את השני כל הזמן. לפי התוכניות של המנהל, שמציג את אותן כטובות ביותר, 8000 יחידות דיור, איפה נשים את הגמל בקומה השמינית? (חסן אמר שיעביר את זה הלאה, בישיבה הארצית עם נציגים של משרד השיכון).

 

קישור לסרטון 336

 

 

337

"פתרון זמני - בלי תיקים במשטרה ועם קורת גג בכפר, עד לפתרון מוסכם"

 

חסן שואל: ביום ראשון יעלה ואני נהיה בפגישה בעניין הדיור הציבורי והדיור בכלל. מה אתה (סאלים) יכול לבקש מהוועדה הארצית של הדיור? סאלים: שישאירו לי קורת גג עד שעתיד הישוב יוסדר באופן שיענה על הצרכים של תושבי המקום באופן מלא. דיור שמתאים לאורח החיים שלנו. סאלים: שתהיה לנו קורת גג ושנהיה ללא תיקים במשטרה. אנחנו לא מוכנים להיות בישוב שאין בו מקורות פרנסה ותוכניות. אם נלך לישוב כזה נואכל אחד את השני כל הזמן. לפי התוכניות של המנהל, שמציג את אותן כטובות ביותר, 8000 יחידות דיור, איפה נשים את הגמל בקומה השמינית? (חסן אמר שיעביר את זה הלאה, בישיבה הארצית עם נציגים של משרד השיכון).

סאלים: אני לא חוקי בכלל, כי ככה אני קיים. (חסן בתגובה משקף לו את בקשתו: "ישאירו אותך בלי תיק עם קורת גג עד שתסתדר").

 

קישור לסרטון 337

 

 

338

"קריאה לציבור די לאלימות תתעוררו!!! אבל גם אופטימיות, סולידריות ותקווה" 

 

סאלים: "צריך להגיד לקיצוניים מספיק, די לאלימות ולשנאה. צריך שיקומו הרבה אנשים כמונו ויתמכו בנו ויהיו איתנו בכאב ובמאבק. בינתיים כולם ישנים. אני מפחד שעד שאנשים במדינה יתעוררו יהיה כבר מאוחר מדי".

חסן מגיב: אפשר לשנות תנועת עומדים ביחד גדלה תוך שנה מ250 ל1500 חברים וזה מעודד ונותן תקווה.

יהודית מגיבה: אנחנו באים אליכם קודם כל להקשיב וגם לעודד אתכם ולצאת מעודדים מכם. כל עוד שעומדים ביחד מתעצמת במספר חבריה ויש בה גם אנשים מהאוכלוסיה הבדואית בנגב, אנחנו מקבלים מכם כוח וגם יכולת להביא למודעות של הציבור את הענין הזה. אני גם יודעת שאתה רואה עצמך חלק מאתנו.

סאלים: צריך להבין של זמן שזה החוק אז אנחנו לא חוקיים. צריך שאנשים יבינו את זה ושלא ימשיכו לפתוח לנו תיקים במשטרה. להלחם נגד החוק כי החוק בעניין זה לא צודק.

 

קישור לסרטון 338

 

 

 

*המסע אל תוך הנגב הוא פרויקט משותף של עומדים ביחד  ומחסום ווטש