מקאם שיח' בילאל: להנגישו לפלסטינים!

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email

התנעת מהלך להנגשת מקאם שיח' בילאל לפלסטינים ולשיפוצו

הנציגות בירושלים של המועצה הנורווגית לפליטים (NRC) הביעה עניין באמצעות עורכת הדין נטע עמאר שיף, להתניע מהלך לשינוי המצב הקיים במקאמים בגדה, שאינם נגישים לפלסטינים. מקאמים: מקומות קדושים לדת לחברה ובתרבות הפלסטינית, המשמשים למפגשים משפחתיים וקהילתיים (כגון הילולת רבי שמעון בר יוחאי ליהודים בהר מירון).
בהתייעצות איתנו, נבדקת האפשרות להתחיל במקאם שיח' בילאל, שנמצא על הר כביר ובשליטת התנחלות אלון מורה. נפגשנו עם א' בדיר אל חטב, שחלק מאדמותיו הופקעו על ידי ההתנחלות. המטרה, לבדוק אם יש בכפר עניין לפעול יחד עם הנורווגים להנגשת הר כביר ומקאם שיח' בילאל לפלסטינים. א' ישמח לשתף פעולה.  הוא היה בן 10 כשביקר בפעם האחרונה באתר. הזכרונות חדים. זכרונות של ילד ממקום אפוף קדושה, שבאחת נמנע ממנו ומאחיו הפלסטינים לשוב ולבקר בו.

ישנה שמועה בכפר שהמקאם עובר שיפוץ. הפרכנו את הטענה עם תמונות שצילמנו לפני פחות מחודשיים, 25.04.22 ואז ציינו שהמקום עזוב ומוזנח.

נסענו עם א' לבית הספר הממוקם בפאתי הכפר. פחות מק"מ בקו אווירי מהכביש להתנחלות ומהמעיין, המכונה בשפה הכיבושית המכובסת עין כפיר ובמקור עין אל-כביר. הגענו עד לנקודה שממנה אסרו עליו להמשיך. בית הספר התנשא מעלינו. יש גן שגובל בבית הספר,  אך הילדים אינם יכולים לשחק בו כי הוא נמצא בשטח האסור. לא התקרבנו אליו כדי לא להקפיץ אלינו את הצבא. כמובן שאי אפשר גם להגיע למעין. מהדרך אפשר היה לראות בבירור את בתי ההתנחלות, ובהר החשוף והמרוחק יותר את המקאם.

לכל משפחה בכפר יש חלקה של עצי זית בהר כביר ,סמוך להתנחלות אלון מורה. רק שלושה ימים בשנה הצבא מאפשר להם להגיע לחלקות, בעונת המסיק בלבד. לטפח את העצים אסור, לחרוש אסור. המשפחות מגיעות למסוק בליווי של צבא. לעתים מתנחלים מנסים למנוע את העבודה והצבא מנסה להפריד בינם לבין הפלסטינים.
הקושי לעלות על ההר אינו מרתיע. עליהם ללכת ברגל כ 10 קמ. ברכב אסור להגיע, גם לא בטרקטור. את הזיתים שנמסקו סוחבים בשקים על הגב. לשאלתי אם יש לפחות אישור לחמורים לעלות על ההר, הוא צחק. אין בכפר חמורים שאת מתכוונת.

שמענו שהוקם מאחז סמוך לאלון מורה. מאחז הוא שטח קרקע שנתפס בידי יהודים באופן פיראטי, ללא תכנון ורשות מפורשת בחוק. צעירי אלון מורה עושים בשטח כבשלהם. נוסעים על טרקטורונים בדרכים שהצבא הכשיר למטרותיו ומגיעים עד אלפי מנשה.
נסענו לבדוק שמועה שיש דרך עוקפת את המחסום של התנחלות ואת בתיה ומגיעה למקאם. התברר שאין דרך כזו.  כך אישר השומר בשער. באותה הזדמנות בררנו לגבי ביקור בשבת בשמורת הר כביר שבה נמצא המקאם, נאמר שהשער סגור. אין יוצא ואין בא.
אזור שמוגדר כשמורה, נאסר לביקור הציבור, למרות שאינו נכלל בתחום בתי ההתנחלות! זאת רק בגלל שקיים מחסום בשליטת מתנחלים בכביש היחיד המוליך אליו.

ראוי לברר את חוקיות הסגירה של המחסום בשבת ומניעה מציבור שלם, שהשבת היא היום היחיד לבילוי משפחתי ,לבקר באתר הנחשב שמורת טבע.