מחסום ארתח: פעם היה רע והיום לא טוב

הסעתי ילד חולה ואמו מבית החולים רמב''ם למחסום אירתח. מעולם לא הייתי במחסום זה ולא נכחתי בשעותיו הקשות ובדוחק הנורא שהיו בו, רק קראתי דוחות.

13:50 

ברור שבשעה זו אין הרבה אנשים במקום. מסתובבים נהגים אחדים ויש דוכן עם ממתקים ומאפים בסככה גדולה וריקה. מחוץ לסככה יש דוכן קלמנטינות, מוכרים רק קרטונים שלמים. יש גם דוכן למכירת טלפונים ניידים.
ליד הסככה ארבעה תאי שירותים ולידם ברזייה. עד כמה שהצלחתי לפענח את הדמויות שעל הדלתות, שני תאים לגברים ושניים לנשים. פתחתי את דלתות תאי הנשים, שירותים מזרחיים נקיים.

14:00 פועלים חקלאים מתחילים להגיע בשעה זו מעבודתם בישראל. רבים נושאים שקיות פרי הדר. ליוויתי כמה אנשים עד הקרוסלה ושוחחתי קצת עם קבוצת מבוגרים דוברי עברית. נזכרו בימים היותר רעים, אבל התלוננו שגם כעת, למרות המכשור החדש, המעבר בבוקר נמשך כחצי שעה. לדבריהם הסיבה היא שלא כל עמדות הבידוק פועלות. המעבר חזרה לגדה אחה''צ מהיר, ללא בידוק.

במתחם המחסום בנין מעוצב ומטופח של  רשות המעברים היבשתיים של משרד הביטחון (רמ"י). על קיר הבניין שלט של המרכז לפיתוח עסקים ישראלים-פלסטינים. השלט דהוי למדי, איני יודעת מה מצב העסקים.

14:30 אנשים ממשיכים להגיע, עדיין אין לחץ. אני נוסעת.