בית לחם (300)

8:50 – 10:45

המון פלסטינים עוברים, בין 4 ל- 7 עמדות פתוחות !

הקור לא הרתיע, השמש הזמינה, פלסטינים רבים צבאו על העמדות ועברו, חלקם הגדול בלוויית ילדים לבושים חגיגית, חיוכים רחבים על פניהם. המבוגרים מחייכים ומברכים, המעבר מהיר יחסית, שקט. מדי פעם מכריזים בכריזה על פתיחת עמדה נוספת.

2 פלסטינים מבוגרים נשלחו לביתם כיוון ששכחו את תעודת הזהות. שניהם הגיבו באותה צורה: "אני זקן, שכחתי את התעודה, תעשה לי טובה". החייל והמאבטח מסרבים. לבקשתי לערב את מפקד המחסום (שלעתים בודק לפי מספר תעודת הזהות אם הפלסטיני זוכר אותו, וקורה שהוא מעביר) עונה המאבטח שהוא קיבל הוראה ממנו בטלפון לא להעביר מי שהגיע ללא תעודה. הוא מוסיף: "אם ניתן לו לעבור ואחר כך יבדקו אותו בעיר העתיקה ולא תהיה לו תעודה – זה יהיה הרבה יותר גרוע".

כחמישה פלסטינים הגיעו לעמדה ורק שם נאמר להם שהאישור שלהם בוטל/שעליהם לגשת למת"ק/שהם מנועים.

המאבטח לא טרח לדבר ולהסביר אלא רק עשה את התנועה הקטנה המזלזלת בידו כדי להבהיר לאנשים שעליהם לחזור כלעומת שבאו. מאידך – הוא הציע סוכריות לילדים שחיכו להוריהם. לאחר מכן הציע בלון צהוב לילדה קטנה שנבהלה ולא העיזה לקחת. אביה לקח את הבלון ונתן לה והיא החזיקה אותו בלי להראות שמחה כלשהי, כאילו הוא פצצה מתקתקת.  הרבה פחדים נושאים איתם עמיתי, בניהם וילדיהם...