א-ראס, ענבתא, יום ד' 18.2.09, אחה"צ

צופות: 
תמי כהן ודליה וגלומב.
18/02/2009
|
אחה"צ

16.55 ענבתא.

אין תורי מכוניות משני הצדדים. מכוניות מגיעות ועוברות. בכניסה ללא בדיקה, וביציאה לבדיקת תעודות זהות בלבד.

תמי מגלה דגל של "נשות כחול לבן" מודבק על המחסום, ומעירה על כך למפקד. הוא מופתע, ומיד מוריד אותו.

אנו עוזבות וממשיכות לג'בארה.

17.10 מחסום התאנים.

המפקד שואל אם אנחנו מחסוםwatch, מברך אותנו ומיד פותח לנו את השער.

שער 735 המכונה "שער הילדים" חוזר לתיפקוד כמימים ימימה.

החייל ניגש אלינו בחיוך ושואל "מה שלומכן?" ומברך אותנו "שיהיה לכן יום טוב". (קבלת פנים כזאת אכן עושה לנו מיד יום קצת יותר טוב).

מחסום א-ראס שומם. אין תנועה. פה ושם עוברת מכונית.

לעומת זאת האווירה עוינת כלפינו. אמנם בתחילה פגש אותנו חייל בחיוך וברצון לדבר איתנו, אך מיד הדבר עורר מרבצם את החייל על המגדל ואת המפקד שבדק מכונית ליד הבודקה. המפקד הפסיק לבדוק (המכונית כמובן התעכבה עד שהתפנה אליה שוב) וממש יצא מגדרו בצעקות על החייל שיפסיק מיד לדבר איתנו.  לא הסתפק בזה, ניגש אלינו ודרש שלא נדבר עם החיילים כי אנחנו מתסיסות אותם. כשעמדתי על כך שאיננו מתסיסות איש, טען שאנחנו מפריעות להם לעמוד לרשותו. (כל זאת כשהמחסום ריק...).

ענינו לכסיל כאיוולתו, עד שמיתן את קולו, ואנחנו הסתלקנו. רק אז חזר למכונית שחכתה לו ואיפשר לה לעבור.

17.20 אנו עוזבות. מגיעות לשער של ג'בארה, והמפקד שפתח לנו קודם - כבר בדרכו לפתוח לנו שוב, עוד לפני שצפרנו לו.   יש גם כאלה.

נפרדנו ונסענו לדרכנו.