א-ראס, בית איבא, מעבר תאנים, ענבתא, קלקיליה, שבי שומרון, יום ב' 9.2.09, בוקר

צופות: 
פרנסס ט., אסנת ר.
09/02/2009
|
בוקר

מתרגם:  צ'רלס ק. 6:45 

מחסום קלקליה
שקט.  שני חיילים בודקים רכבים נכנסים, ושניים אלה שיוצאים.  אחד נראה כאילו קורא ספר.  מעט בדיקות, בעיקר של מספרי מכוניות ישראליות נכנסות.  
אנו עוזבות בשעה 7:00.

 
7:30 מחסום בית איבא
גם כאן שורר שקט.  כאשר אנו נעמדות ליד מעבר הולכי הרגל, ניגש אלינו המפקד ומציג את עצמו.  הוא נעים ומתנהג לפי הכללים, ומבקש כי אם ישנן בעיות או שאלות שנפנה אליו ישירות ולא לחיילים.  כלבנית בודקת רכב המגיע.  אנו עוזבות כעבור שעה, מבלי שיש לנו הרבה לדווח עליו.

8:35  מחסום שבי שומרון
אנו עוברות כדי לוודא כי הדרך פתוחה.  נוכחות צבאית באמצע הכביש, ורכב משטרה פלסטינית חונה.  נראה כי החיילים משוחחים עם השוטרים הפלסטינים, אך הרכב נוסע.  התנועה חופשית, עם בדיקות אחדות.

 
9:10  מחסום ענבתא
תור של מכוניות מכיוון טולכרם, בלי בדיקות.  החיילים אינם ידידותיים, ומתעלמים מאתנו.  אין משהו מיוחד לדווח עליו.

 
9:30  מעבר תאנים
כרגיל, אנו מבקשות מהחיילים לפתוח את השער כדי שנוכל לעבור לא-ראס.  התשובה היא:  "אנו בודקים."  אנו ממתינות 5 דקות, ואין סימן כי מישהו בא לפתוח.  אני הולכת מהשער למעבר, וחוקרים אותי בנוגע למחסום ווטש.  אחד החיילים מתייחס לארגון בספקנות, והשאר מתעלמים ממני.  כאשר אני חוזרת ומבקשת כי מישהו יואיל ויפתח את השער, נאמר לי כי טרם קיבלו אישור לכך.  אני שוב מבקשת כי יתקשרו למפקד, ואומרים לי לחכות, "כי הם אוכלים".  אנו ממתינות 15 דקות למישהו שיגיע עם המפתח.
 תור ארוך של מכוניות ב-א-ראס, משני הכיוונים.  נראה כי החייילים בהפסקה, ורק שניים עובדים.  הם בודקים את כל הרכבים, ומעקבים מאוד את התנועה.  הם עוינים לנו.  אנו מתקשרות למוקד כדי שמישהו יתערב, אך ללא הצלחה רבה.  נראה כי זו יחידה חדשה העובדת "על פי הספר," ומתעלמת מנסיונות שלנו להביא לכך שיעבירו את המכוניות מהר יותר. אנו נוסעות לכיוון קלקיליה, כי לא רצינו לחכות עוד רבע שעה כדי שיפתחו לנו את השער.  אנו עוברת בדרך בקלקיליה, כי שמענו שהתנועה שם כבדה, אך חל שיפור עד שהגענו, ונראה כי התורים התפוגגו.