א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום א' 25.1.09, אחה"צ

צופות: 
אליקס וו', סוזן ל' (מדווחת)
25/01/2009
|
אחה"צ

סיכוםנראה שהנושא השכיח כאן הוא: "מה שיותר גדול יותר טוב." הרבה אנשים חושבים כך, בין אם מדובר במכונית, בבית או בחזה שלך, וכן במשרה או בעבודה יותר חשובה או יותר טובה; אחרים אולי בודקים כיצד לתכנן אסטרטגיית עסקים גדולה או טובה יותר או איך למסד כיבוש גדול יותר וטוב יותר בשטחים הפלסטינים הכבושים.

12:05 שער 1395 אל חבלה וממנה

השערים עדיין פתוחים, כפי שהם אמורים להיות, ובמקום נמצא ג'יפ צבאי; סוס ועגלתו עוברים, בזמן שגבר אחד מחכה ומחכה. בשעה 12:14 מגיע ג'יפ ישראלי (לוחיות זיהוי צהובות), גבר יורד ממנו ונותן מעטפה לפלסטיני המחכה באמצע כביש הביטחון. החיילים מתבוננים בחוסר כל עניין.

12:35 מחסום קלקיליה
מראה חדש נגלה לעינינו: בפסגת הגבעה, צפונית מכביש הביטחון המוביל לצופין ומזרחה מהמחנה הצבאי, שני פועלים בווסטים (לסוטות) צהובים עודרים ומפנים את השטח מצמחייה. פסגת הגבעה כבר פונתה מהשיחים או אולי מעצי הזית. אנו מבחינות בקיר תומך, שנבנה לאחרונה באבן המקומית הלבנה והבהירה, ומאחוריו מוצבים שני קרוונים. האם זו התנחלות חדשה בהתהוותה, או שזו רק הרחבה של התנחלות קיימת?! מי יודע? אולי זה הפירוש של הכובש למנטה: "לא נקים עוד התנחלויות" ואולי זהו רק מקרה של ריבוי טבעי. אנו נזכרות שלמרות כל האירועים הכלליים שארעו בשבועות האחרונים – הפלישה לרצועת עזה או השבעת הנשיא החדש בארה"ב – הכיבוש נעשה גדול יותר וטוב יותר מאשר אי פעם...
13:00 – התור של שבע-שמונה המכוניות מכיוון קלקיליה, גדל עתה עד שאין לראות את סופו. תוך עשר הדקות הבאות נפסקת הבדיקה הקפדנית והתורים נעלמים.

15:20מחסום ענבתא
אין תור של רכב מטולכרם או אליה, אלא זרם רציף של כלי רכב וקצר מהרגיל. נראה שאין עוצרים רכבים ישראלים (לוחיות רישוי צהובות) שנוסעים לטולכרם, אולם רכב שטח אחד עוכב ופותחים את דלתותיו האחוריות לבדיקה.הכביש מג'וברה לענבתא, שהיה חסום לכל כניסה מכביש האפרטהייד במשך שנים, פתוח עכשיו לתנועה; המראה של שתי משאיות שעוקפות אחת את השנייה על הכביש הצר בצלע ההר, הוא מיוחד במינו. נורמליות בשטחים הפלסטינים הכבושים? לא ייתכן!

16:00 ג'וברה
לפני שאנו מספיקות לברך לשלום את החייל במחסום, הוא נובח עלינו ”אינכן יכולות לעבור בשער". הוא ממלמל משהו על מפתח שאבד ואומר לנו לחכות במרכז המחסום; השוטר הקבוע בג'יפ הכחול אומר לנו, כמובן, שאסור לנו לעמוד שם. בזמן שהוא אומר לנו זאת, אנו רואות טנדר משטרה גדול, נהוג בידי שוטר בחולצה כחולה, נוסע במורד כביש הביטחון, כשמאחוריו מונית צהובה. אנו מחכות בשער ולאחר חמש דקות אותו חייל ש'בירך' אותנו קודם לכן פותח את השער. בשובנו  זה לוקח עשר דקות של צעקות ושאגות עד שהוא נאות להגיע אלינו, תוך שהוא מעורר את זעמם של שוטרי מג"ב הבודקים את המכוניות שנכנסות לתוך השטחים הפלסטינים הכבושים.אבו גאטם ומשפחתו כבר אינם מורשים לעבור לג'וברה, כי אין 'יוצאים מן הכלל', ועכשיו הם נאלצים לעבור דרך א-ראס, כדי להגיע לטולכרם. לא ברור מדוע: אך כמובן זהו זמנו של 'הכיבוש המשופר'.תור כלי הרכב שמנסה לחזור אל מעבר לקו הירוק הוא אינסופי. 

16:10 א-ראס
המהמורות במחסום הארעי בא-ראס גדולות מאי פעם. עכשיו יש שם חמישה חיילים ולא שלושה. בשער 753 יש ארבעה חיילים. בא-ראס חונה ג'יפ משטרתי כחול, שונה מזה שהיה בג'וברה, וחייל מספר שלפני זמן קצר (הבוקר) מצאו אצל אדם כדורים של  רובה צייד. ברור שגילוי זה מצדיק את המחסום...כלי רכב המגיעים מהדרום נבדקים עכשיו בביתן הבדיקה המרוחק (זה חידוש) ופירושו של דבר הוא שהם חייבים לגלוש למהמורה הענקית, שהיא עכשיו גדולה יותר וטובה יותר מאשר אי פעם; ועכשיו הכובש משתמש בה! מזהיר.