א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום ג' 27.1.09, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נעמי ר. ואילה ש. (אורחות) ונור ב. - כתבה
27/01/2009
|
אחה"צ
Seriously? Does this make us safer?

13:25 מחסום ג'וברה

תנועה מועטה.

13:30 שער הילדים פתוח. שלושה מתושבי הכפר חוצים ברגל, תא מטען של רכב נבדק. במחסום א-ראס, חיילי מילואים מחזירים הולך רגל כלעומת שבא מפני שהתמונה בתעודת הזהות שלו איננה ברורה. שני צעירים מאזור ג'נין מועברים לאחר עיכוב קצר מפני שהתעודה של הנהג קרועה. הם מוזהרים כי להבא לא יותר להם לעבור. על הרכבים לחכות במרחק מה מהמחסום, הם מתקרבים לעמדה בתנועת יד של החייל. נבדקים תעודות זהות ותסריכים.

כשרצינו לצאת מהכפר אל הכביש המוביל לטולכרם, החיילים במחסום ג'וברה העמידו פנים שהם אינם רואים אותנו, אינם שומעים אותנו צופרים להם. הם התעלמו ממני גם כשיצאתי מהרכב ונענעתי את השער. במחסום עמדו שני מתנחלים צעירים, גבר ואשה, התקבל הרושם שהחיילים חולקים איתם דחקה משעשעת. אחרי עשר דקות התקשרתי למוקד בבקשה שיתקשרו לחטיבה. במוקד לא ידעו איפה זה ג'אורה. אחרי 6 דקות נוספות התקרבו סוף סוף שני חיילים לשער.


14:40 מחסום ענבתא

המעבר מתנהל לפי תנועת יהד של החייל. רנדומלית, החייל בעמדה מציץ פנימה לתוך הרכב.
פקק ארוך שמשתחרר רגע אחרי שהגענו.

המשכנו לשבי שומרון ובית איבא.

16:40 מחסום קלקיליה

פקק ארוך מאוד, בלאגן של מכוניות בכניסה לעיר. ביציאה ממנה ללא בידוק כלל (!) בדרך למחסום עוצרinfo-icon אותי תושב העיר. אני בן 37, הוא אומר, זה ככה מאז שאני ילד. אני הולך לישון בלילה וחושב על המחסום הזה. ככה זה לא חיים, אני לא יכול ככה להמשיך. מאז שאני קטן אומרים לי מחר יהיה בסדר. אני כבר בן 37, לי כבר לא יהיה בסדר.