בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ש' 20.12.08, אחה"צ

צופות: 
נורה א. , ויוי צ.
20/12/2008
|
אחה"צ

חווארה- המחסום החדש-  כאילו אין הבדל ושוני בין המתחם החדש לישן אבל הרבה הבדל, לגבינו הצפיה יותר קשה תרתי משמע. גם המרחק הפיסי מן האנשים שבתורים וגם העין שצריכה להסתגל להסתכל מבעד לסורגים המקיפים עוד גדר ועוד ברזלים עם שטחי בידוד ובידול ביניהם , ולהביט ממרחק על הגברים העומדים בצייתנות מכאיבה שעה או חצי שעה או שעתיים. אי אפשר לצוד מבט או הבעה ,רק בחוץ אח"כ כשהם ממהרים ונבלעים לתוך המוניות המסיעות לבתים. מישהו אמר שישתלו פרחים בשטים העקרים בין הגדרות, רק  שזה לא יקרה ולא רק בגלל האסוציאציות אלא גם מפני שיתרומם אולי מסך נוסף של שיחים או עצים שיסתיר עוד ועוד.

מתכונת הבידוק ללא מקוריות וחידושים, הגבר מניח את החפציו על הדוכן , מוריד חגורה וממשיך להשיל מבגדיו  או אפילו מנעליו עד שהגלאי מפסיק לצפצץ , מוסר תעודה בחריץ שבבודקה ובתוכה החיילת הממוגנת ,חוזר לדוכן ומביא את התיק לבדיקה שוב אצל החלון של הבודקה הממוגנת.שלוש עמדות כאלה היו ותור צדדי לנשים ילדים ומבוגרים.זמן עמידה של הגברים בממוצע שעה, כשהיום היו עשרות בכל אחד משלשת התורים. אותה קרוסלה יחידה לכניסה לשכם ומשני הצדדים של המחסום נהגי המוניות הממתינים לנוסעים. המחסום סגור להולכי רגל משעה תשע בערב עד חמש בבוקר ולמכוניות מחצות עד  הבוקר. למקרי חרום יש את החייל במגדל.

כתבו כבר שמעבר המכוניות לשכם אפשרי ללא אישור לכל רכב פרטי או מונית ,אבל היציאה מותנית באשור לרכב,  ומפח נפש חיכה לנהגים שחגגו למספר רגעים כשדהרו עם המכוניות לתוך שכם , כי היציאה  משכם מותנית באשור לרכב בדיוק כמו קודם, וכשלא עברו בחזרה דרך המחסום חזרו ועשו את הסיבוב דרך עסירה שמלייה ,כביש 17 ומחסום הרכבים בשבי שומרון שנסגר בזרוע בשעה שש בערב. הלכו ארבעים השקלים שהרוויח אותו נהג על הסעה לתוך שכם. מה שרק מצביע שכל הסרה של גזירה מסוימת צריכה להיות תלויה באיזה ספין  שלא נצא פראיירים ונשחרר קצת חיים. ויותר מאוחר בבית פוריק הבנו משיחות עם הצבא שהכל ניסיון זמני לפי האמרה ,יתנו יקבלו.

 בכביש הבידוק למכוניות אין עדיין סורגים וחומות והצלחנו לפטפט עם נוסעים שהעבירו את התיקים במכונת השיקוף, דיברנו לרגע עם כדורגלנים צעירים שנסעו לתחרות ברמאללה. לחצנו ידיים לקפטן ולקוצ' ועל אף הכל החיים עדיין מבעבעים , החיים שאפילו במחסום לבשו צבע עם השוק הקטן שהיה. עכשיו כל הבסטות הרוסות,רואים את הסככות שהופלו, והברזנטים שנתלשו . לחלק מן הרוכלים שהחזיקו את השוק , זו להם הפעם השלישית או הרבעית או הפעם המי יודע כמה שזה קורה . האבות המפרנסים יושבים בבית, והילדים שעזרו בפרנסת המשפחה ממשיכים להסתנן ולמכור בין המוניות , תוך לוליינות האופיינית לשרדנים. איש המת"ק ע. השתתף בעצמו בהריסה ואמר שהוא מילא פקודות , אבל לדעתו אין קיום לבסטות האלה כי הם מזהמים ומלכלכים.בפעם הקודמת לפני כשנה הרס הבסטות היה בגלל שהסככות הפריעו למעבר המוניות ולפני שנים שהרסו את השוק בחווארה  אמרו שהשוק הוא קרקע למהומות ולסיכון חיילים.

בכניסה לביתא ג'יפים ,שוטרים וצבא , בחדשות מען  דווחו שבלילה הייתה פעולה צבאית, פלישה לבתים ומעצר חמישה עשר צעירים.

בצומת הפניה לגית ג'יפ שבדק מכוניות, בתור שלוש מכוניות ,לא עצרנו.

בזעתרה המכוניות מאיטות לפני הבודקה ולרוב לא נבדקו
 
בית פוריק- מחסום או אין מחסום? אין בידוק, המעבר במכוניות בלבד לשני הכיוונים לכל תושב פלסטיני, שמירה הדוקה על הכביש המחבר ישירות לחווארה, (ציר מדיסון) מעוכב אחד במחסום כי נסע שם, גששנו לשמוע מתי המפקד א. ישחרר אותו והוא בתשובה התגאה שמוקדם יותר החזיק מישהו שש שעות אפילו או בגלל או למרות שההוא פלסטיני שהגיע מקליפורניה, מה רוצים ששוב יהיה רצח באיתמר? שוב הבנו שהסרת המחסום והשינויים למכוניות בחווארה הם  בלון ניסוי שהצבא משלח כדי לבדוק מה קורה ושהכל זמני ובן רגע יוצב שוב המחסום במתכונתו הקודמת

הזרוע החוסמת יציאת רכב מן הכפר לכיוון שכם נסגרת בלילה ולמקרה חרום צריכים שהחייל במגדל יראה וישמע, לא ברור איך זה אפשרי במרחק של עשרות מטרים בין לבין