בית איבא, יום ב' 15.12.08, בוקר

צופות: 
אסנת ר. רוני ש. (מדווחת)
15/12/2008
|
בוקר

 8.30 בקיוסק של מחמוד מתלוננים נהגי מוניות בפנינו על התורים הארוכים בקלקיליה, מבקשים שנהיה שם יותר. נתנו להם את מספר הטלפון של המוקד ההומניטרי שאמור לעזור לפלסטינאים והצענו שיעשו מה שאנחנו עושות –שיתקשרו למוקד. אחד מהם קיבל את הרעיון בשמחה. אין כל בדיקה של מכוניות בכניסה לשכם.
נהגים שלא יודעים על כך מחכים במחסום עד שאחד החיילים שם לב אליהם ומנפנף להם.ביציאה יש בדיקות אך המעבר מהיר. מכוניות ללא תסריך כנראה לא מגיעות לכאן אלא יוצאות דרך אחד המחסומים האחרים ללא בדיקות. כלבניות בודקות באופן אקראי מכוניות היוצאות משכם.במחסום הולכי הרגל אין בדיקות בכלל של הנכנסים הרבים והיוצאים כרגיל עוברים דרך המגנומטר המצפצף.
 יש גם מעבר הומניטרי. מגיע לבד ילד בן 10 מלובש באופן חגיגי ומאד מסודר ובידו צילום של תעודת הלידה שלו. מביט בחשש אך גם בהתרסה בחיילים וללא מילים מושיט התעודה ומחכה לאישור לעבור. אסנת תוהה בקול רם על ההשפעה של המחסום על הילד ומפקד המחסום א. דווקא מסכים איתה.
מגיעה אישה מאד קטנה וזקנה שבקושי מסוגלת ללכת ואני תוהה על הדרך הארוכה שעליה לעבור מקצה אחד של המחסום לקצהו השני והולכת לתמוך בה...

פתאום השלווה המלאכותית מתנפצת. בתיקו של נער צנום מתגלים כדורי רובה,הנער סגור בתוך הקרוסלה וסביבו כל חילי המחסום בנשקים דרוכים ושלופים, נערך חיפוש עליו כשהוא נשאר בגופיה ומכנסים ויחף,הוא נראה מאד מפוחד.
כמובן שהפלסטינים הוצאו מהמחסום והוכרזה הפסקת חיים. משום מה רק אנחנו נשארנו במחסום לצפות במחזה הביזארי ורק אחרי שהנער נאזק ועיניו כוסו בפלנלית פתאום נזכרו בנו ונשלחנו לחכות עם הפלסטינים. הנער נכלא בצינוק לחכות לש'בק שיבואו לקחת אותו.כעבור כ- 20 דקות המחסום חזר לפעול כמקודם. כניסת מכוניות והולכי רגל ללא בדיקה, יציאת מכוניות עם בדיקה והולכי רגל "הומניטריים" ללא בדיקה והולכי רגל צעירים עם בדיקה מדוקדקת.

לא ברור למה הנער עבר במחסום הזה דווקא כשבכליו 50 כדורי רובה תקניים של צה"ל. האם רצה לסחור בהם כפי שא. משער, האם מישהו רצה לבדוק משהו או להוכיח משהו? ההשערות שלכן טובות כשלנו.

9.55 יוצאות מבית איבא עם הבטחה של מפקד המחסום שיחזיר לנער את בגדיו בקור הזה.