בית לחם, יום ו' 28.11.08, בוקר

צופות: 
אפרת ב., קלר א. (מדווחות)
28/11/2008
|
בוקר

בית לחם
9:00 – 10:30  
תמצית: מעט מאוד פעילות במחסום.    
 
ארוע אחד בודד הדגים היטב את המצב העגום: האדישות של
הצבא, הצער שלנו, הייאוש של הפלסטינים.

 רוב הזמן היה טפטוף איטי של פלסטינים. לא נוצר מצב של פקק והמתנה לבדיקה. גם המקרים בהם פלסטינים התקשו להניח את ידם במכשיר כך שהחייל יקבל את מה שהוא רוצה – היו בודדים והסתכמו בדקה או שתיים.  אף אחד גם לא דיווח על תור ארוך בצד הפלסטיני של המחסום.רק אדם אחד נשלח לאחור: השם באישור לא תאם את הפרטים במחשב.

פתאום הזדעק פלסטיני כבן 40 שגנבו לו את השקית עם כל המסמכים. הוא ניסה לעבור מתחת לחסימה והחיילים דרשו ממנו מיד לחזור לאחור. הוא הסביר שהניח את השקית על נקודת המעבר ומישהו לקח אותה (לא היה לנו ברור האם בטעות או בזדון). הוא נראה מבוהל ומשמעות אבדן התעודות נראתה היטב על פניו. הוא התחנן שיתנו לו לבדוק במיניבוסים שחיכו בחוץ אם השקית שלו נלקחה לשם על ידי מישהו. לא נתנו לו לעבור למרות שהבטיח שיחזור. הוא גם ציין שאחיו מאחור ואמור להגיע כל רגע. האח אכן הגיע ועלה על מיניבוסים בניסיון למצוא את המסמכים אך חזר בידיים ריקות. פנינו לחייל ולאיש ביטחון שינסו לעזור לו אבל הם הפגינו אדישות תהומית.הפלסטיני הסתובב הלוך וחזור, מאחורי עמדות הבידוק ובלית ברירה חזר על עקבותיו.