בית לחם, יום ב' 10.11.08, בוקר

מחסום בית לחם בצד הפלסטיני

 05:30
חנינו את המכונית ועברנו דרך שוק המזון שהתפתח ליד מסלול המעבר לפתח בחומה. פועלים, בדרכם לתור, נעצרים וקונים את ארוחת הצהריים שלהם, שימורים, יוגורט, פיתות.במסלול עצמו גברים, חלקם יושבים וחלקם עומדים ומחכים לפתיחת השער.

הראשונים מגיעים כבר ב-02:30. 
אחת המתנדבות האקומניות מעדכנת אותנו: השער נפתח ב-05:07. בגל הראשון נכנסו 975 אנשים ומאז השער סגור. הוא נפתח שוב ב-06:15 ואפשר לגל נוסף להיכנס. בינתיים גדל תור המחכים. 

הנשים נדחקות בצפיפות ומנסות להגיע לראש התור. יש אמנם פתח "הומניטרי" אבל הוא עדיין לא בשימוש כך שילדים, נשים וקשישים נדחקים בין הגברים המחכים. מדי פעם מצליחים כמה צעירים ספורטיבים לטפס על הגדר ולהגיע לראש התור. 

האנשים ממורמרים. חלקם מפסידים יום עבודה אם הם אינם מגיעים בזמן וחלקם מתחילים את יום העבודה מאוחר, עובדים 8 שעות וצריכים להגיע חזרה למעבר לפני שתוקף האישור שלהם פג. אחרי 6 בערב אין יותר מוניות שירות ליישובים דרומה מבית לחם ואז הם נאלצים לשכור מונית ספיישל. 
מדי כ-15 דקות נפתח השער ומאפשר לגל נוסף של כ-100-150 איש להיכנס דרך הקרוסלה.

ניסינו להבין איפה צוואר הבקבוק בתהליך המביש הזה. הגענו למסקנה שלא בקרוסלה, למרות שיש רק אחת. הבעיה היא העדר תשתית בתוך המבנה עצמו, כפי שגם אמר לנו מפקד המעבר.  

נשארנו עד כמעט שמונה ומחוץ למחסום היו עדיין מאות אנשים.

 לחצו כאן לראות סרטון שצולם במקום.