בית פוריכ, חווארה, יום ג' 2.12.08, בוקר

צופות: 
נורית ו. (צילמה) יעל פ. רחל א. (רשמה)
02/12/2008
|
בוקר

הגענו באיחור בגלל הפקקים שנוצרו סביב גוש דן בגלל חשד לפיגוע. בצומת תפוח לא היו הרבה מכוניות. במגרש החניה מול כביש הגישה לביתא עומד קומנדקר צבאי.

8.35  בית פוריכ

אין הרבה מכוניות. התנועה דלילה. במחסום מתחילה פעילות שיפוצים. שלשה דחפורים (? משהו כזה) נראים בשטח. אחד מהם מרים את הבטונדות שיצרו מעין גדר במקביל למחסום. שימושן באמת לא היה ברור לנו אף פעם, מאחר וכל האנשים עוברים דרך המעבר המקורה והקרוסלות. רוב הבטונדות כבר פונו.שני מתנדבים של ארגון כנסייתי לזכויות אדם ניגשים לברך אותנו. היא בריטית והוא שוודי. שניהם כבר לא צעירים. הם מתגוררים שלשה חדשים באחד הכפרים באזור. ג'יפ צבאים עוצרinfo-icon לידינו. סרן מחייך לעומתנו מתוכו בחביבות, ומבשר, שפעילות הדחפורים תעשה את המעבר במחסום מהיר יותר. אנחנו עוברות לצומת היציאה מבית פוריכ, לאסוף מידע בקיוסק הקפה.מסתבר שהוצבו במסלול היציאה מבית פוריכ שלש בטונדות – אולי אלה שפונו מהמחסום לשכם. באמצעותן ניתן יהיה בקלות לחסום את היציאה מהכפר. בבית הקפה מספרים לנו שמחסום בית פוריק יפורק, ובמקומות יעל המחסום החדש ביציאה מהכפר – כל יום עד תשע. נורית תוהה מה יהיה אם אשה תכרע ללדת והדרך מהכפר תהיה חסומה.  בדרך חזרה, באזור מחסום גב-אל גב, מתנהלת גם כן פעילות דחפורית. מגרש החנייה שם ריק. צוות של קצינים ובהם קצין הבינוי של האזור. מחסום חווארה יום רגיל. אין מתח מיוחד. החיילים נראים טריים בשטח. גם הבנות. רק המת"ק ניגש אלינו לשיחה קלהכ-20 איש מחכים בתור רוב הזמן. נוסעי מיניבוס היוצא לשכם מורדים לבדיקה במכונת הבידוק.אחד העוברים במחסום מתעכב לידינו לשיחה:החיים חרא. תראו מה זה כאן.יצאתי מג'נין כדי להגיע לרמאללה. זה יקח לי יותר משעה. אני עובר כ-10 מחסומים בדרך.יש לו שלשה ילדים והוא מתפרס מתיווך בתים.  החיילים עסוקים בשלהם – ארוחת בוקר וכל מה שמסביבה. לא נראה שהם מקשים במיוחד על הפלסטינים. לפני שאנחנו עוזבות מגיעה מכונית ובה שתי נשות כחול לבן המוכרות לנו כבר.המכונית שלהן חונה בחניה הבלעדית של הצבא – ליד מה שהיה פעם " המבנה ההומניטרי".נשות כחול לבן ממהרות אל החיילים ובידיהן דגלונים ירוקים ומחלקות אותם לחיילים.

10.00
אנחנו עוזבות את חווארה. במחסום תפוח דליל.