בית איבא, שבי שומרון, יום ג' 25.11.08, אחה"צ

13:20 מחסום שבי שומרון
הצומת ריקה. רכב אחד עובר ללא בדיקה.

13:45 מחסום בית איבא
נהג מונית מספר על קשיי הפרנסה – לנוסעיו אין כסף לשלם לו. הוא מאשים את ההנהגה הפלסטינית "לא אכפת להם מהאנשים". הוא מספר שב 21:00 סוגרים את המחסומים "כולאים אותנו כמו חיות". אתמול, הסיע אישה לבית חולים. היה עליו לנסוע מסביב ולהכנס דרך בידן.

תושב מזרח ירושלים, אותו ראיתי מטורטר בבית איבא לפני שלושה שבועות בידי שוטרת צבאית מהגרת מאתיופיה, מזהה אותי ונעצר לשיחה קצרה. "זה לא בשביל בטחון. בשביל בטחון שישימו מחסום בישראל. למה פה? אני נולדתי פה, החיילת נולדה באתיופיה. למה היא כן ואני לא?".

שלושה צעירים אומרים למקי "כשאתן באות החיילים יותר גרועים. עדיף שלא תטרחו לבוא מתל אביב. אף אחד גם לא קורא מה שאתן כותבות". הערות כאלו שמענו הרבה פעמים היום.

במחסום בכניסה לשכם - תנועה מועטה של הולכי רגל. חלקם מתבקשים להציג תעודת זהות.

ביציאה - נשים וגברים מבוגרים עוברים בתור צדדי, בהצגת תעודת זהות. שתי עמדות עבור הגברים הצעירים, כשהתנועה מתמעטת  נסגרת אחת מהן. הגברים מסירים שעוני יד וחגורות, ולעיתים גם נעליים, לפני המעבר תחת גלאי המתכות, מוסרים את תעודות הזהות ותיקי היד לבדיקה דרך חלון קטן, לחייל היושב בתוך עמדה ממוגנת.

תנועת רכבים - נתיב אחד בכניסה לעיר, שניים ביציאה. שניהם עמוסים למדי. נבדקות תעודות ותסריכים. הרכבים מתקרבים לעמדה כשאר חייל מאשר זאת בתנועת יד. בכיוון הכניסה לעיר הבדיקה מהירה יחסית. ביציאה, נמשכת הבדיקה לרכב פרטי כשלוש עד ארבע דקות בממוצע. לאוטובוסים בין שמונה לעשר דקות.

13:50 מתקרב אוטובוס לעמדה. נשים ומבוגרים הורשו להשאר על האוטובוס, גברים, רובם סטודנטים מא-נאג'ח, מורדים ממנו (בתמונה). תעודות הזהות של הנוסעים נאספו מראש - כולם מכירים היטב את הילכות המחסום - ונמסרו מייד לבדיקה לשוטרים הצבאיים. השוטירם נעצרים על אחת מהן. אפשר ממש להרגיש את המתיחות בקבוצת הסטודנטים. כאילו זרם חשמלי עובר ביניהם. השוטר ניגש לעמדת הולכי הרגל, שם נמצאת ה'מקוצרת' בודק שם מה שבודק, וחוזר מייד. אפשר לחוש את המתח מתפוגג. האוטובוס ממשיך. בדיקות דומות נעשו לכל האוטובוסים שעברו היום במחסום. 

15:10 המשכנו לקלקיליה.