עזון עתמה, יום ש' 3.5.08, אחה"צ

צופות: 
הגר ל.
03/05/2008
|
אחה"צ

בשעה 14:20 התקשר אלי ראש מועצת עזון עתמה, ע. ומסר לי כי תושב הכפר נפצע ממכות שקיבל מחיילים וכי החיילים לא נותנים לאמבולנס להכנס לכפר כדי לקחת את הפצוע.

נסעתי לכפר. החניתי את המכונית על הכביש לאלקנה ותושב הכפר שהכיר אותי (אבא של אחת היולדות בשער מלפני מספר חודשים) לקח אותי לשער. דרך אגב - בנו גדל ומרגיש מצוין.

מיד כאשר הגעתי צילמתי את החיילים אשר תוך כמה שניות הגיעו אלי עם הסיפור הרגיל של "אסור לצלם אותם". בדרך סיפר לי עג'מי את מה שידוע לו על האירוע.

בניגוד לפעמים קודמות - החיילים שמחו לספר לי מה קרה ואני מביאה כאן את שתי הגרסאות, זו של החיילים וזו של המשפחה של הפצוע.

גרסת החיילים:

הם לא תקפו אף אחד. בשעות הצהריים היו הרבה מכוניות ואנשים הן ביציאה והן בכניסה אל הכפר (לדברי החיילים תמיד בשבת בצהריים יש תנועה גדולה מהכפר ואליו). הגיע אמבולנס מקלקיליה לאסוף אדם פצוע מהכפר. הם לא ידעו שיש אדם פצוע בכפר. מפקד המחסום החליט לבדוק עם המת"ק האם יש אישור לאמבולנס להכנס. לשאלתי האם אין נוהל שמאפשר כניסת אמבולנס בלי אישור מוקדם. הם אמרו שכן אבל הוא רצה "להיות חייל טוב" ולהיות בטוח ולכן התקשר. לדבריו לקח 2 דקות לקבל תשובה חיובית מהמת"ק. אבל באותו זמן הגיעה המשפחה של הצוע שחיכתה לאמבולנס והתחילו לצעוק שיש פצוע בכפר. הגיעו בערך 20 אנשים והתחילו לצרוח. הם גם הרימו אבן והתכוונו לזורק אל החיילים, מפקד המחסום אמר להם שהאמבולנס יעבור, אבל הם לא צייתו לו כשאמר להם להתרחק, קיללו אותו. היו בערך 20 אנשים קרובים לחיילים. החיילים זרקו רימון הלם לכיוון השדה בערך בקו עצירת המכוניות היוצאות (מצד מחסום הבטון על הדרך). אחרי זריקת הרימון האנשים התפזרו. הגיע סגן ראש המועצה והרגיע אותם. 15 דקות אחרי שהגיע נכנס האמבולנס לכפר. כאשר האמבולנס יצא, החובש שהיה במקום בדק אותו, לדבריו הפציעה היתה: מכות יבשות. הפצוע היה בהכרה, נשם ללא מצוקה, ולא היו סימני מצוקה אחרים. החיילים אומרים כי ראו אותו רץ עם האנשים שהתקרבו לחיילים. כמה פעמים במשך שיחתנו אמרו לי החיילים כי בחדר הבדיקות (במקום בו נמצא המגנומטר) יש מצלמות והכל מצולם.

הסמ"פ (א.)הגיע בעקבות קריאה של מפקד המחסום בגלל ה"הפס"ד ("הפרת סדר"), והוא התקשר למג"ד לקבל אישור להעביר את האמבולנס (מדוע היה צריך אישור מיוחד לאמבולנס?) ואחרי רבע שעה האמבולנס נכנס לכפר. כאשר אמרתי לחיילים מה גרסת הכפר על מה שארע הם אמרו שלא תקפו אף אחד ואולי תושבי הכפר מתכוונים לארוע שהיה בבוקר, כאשר הגיע אדם מבידיא וביקש להכנס לכפר עם ספח של אישור שהוגש למשרד הפנים בקלקיליה המבקש לשנות כתובת לעזון עתמה. לדברי מפקד המחסום הוא לא היה בטוח אם האישור הזה תופס והתקשר למת"ק ואמרו לו שהאישור הזה לא מאפשר כניסה לכפר. הנהג התנגש ברכב שיצא מהכפר ושבר לו את המראה ורדף אחריו.

 

גרסת המשפחה של האדם שנפגע

כל זמן שיחתי עם החיילים עמד בצד והמתין לי סגן ראש המועצה עם עוד כמה אנשים והם גם לקחו אותי אל המשפחה של האדם שנפגע.  בדרך הם סיפרו לי שכאשר עמדתי ודיברתי עם החיילים הגיעו כמה עובדים ללא אישור מכפר בידיה ומפקד המחסום אמר בהזזת ראש לחיילים להעביר אותם ללא המתנה (בד"כ החיילים עוצרים את השב"חים לשעתיים עד 4 שעות כאשר הם חוזרים מישראל ומבקשים לעבור לשטחים). לדברי האנשים שהסיעו אותי, החיילים מקללים: "עוף אחורה בן-זונה, נמאס לי להרוג ערבים". ל-מ. סגן ראש המועצה יש מכולת בכפר. כאשר הוא הוביל פיתות בזמן הפסח, החייל אמר לו "איך אתה לא מתבייש להוביל חמץ?". הגענו לבית המשפחה, כל המשפחה המורחבת ישבה ונראו כמו משפחה בסוכת אבלים.

הנה מהשסיפרה אחותו של א. שנפגע.

מ. גרה בכפר קטן ליד בידיא. היא במקור מעזון עתמה והגיעה עם ילדיה לבקר את המשפחה בכפר. בעלה של מ. אינו יכול להכנס לכפר כי לא נותנים לו אישור. [האם היה זה בעלה של מ. שניסה בשעות הבוקר להכנס לכפר עם ספח בקשה לשינוי כתובת לעזון-עתמה? כזכור החיילים אמרו שהיה בבוקר אדם מבידיא שניסה להכנס עם ספח בקשה שינו כתובת לעזון עתמה, והם בדקו עם המת"ק אך לא נאמר להם שאישור כזה של משרד הפנים של הרשות אינו תופס לצורך כניסה לכפר ולא נתנו לו להכנס. מישהו התנגש במכונית של אותו אדם בשעה שיצא מהכפר. מסורב הכניסה הסתובב וניסה לרדוף אחרי זה שפגע בו.החיילים טוענים שלא התערבו.]

בשעה 13:30 ביקשה מ. לשוב עם 5 ילדיה לבידיא. אחיה, א. תושב הכפר, התכונן להסיעה לביתה. כאשר הגיעו אל השער, החיילים ביקשו את ת.ז. של שני המבוגרים והם נתנו אותן. אחכ"ך ביקשו מהנהג שיעמוד בצד. הוא בינתיים דיבר בטלפון. ס.קרא לו והתחיל להרביץ לו. כאשר ירדה מהמכונית וניסתה לעזור לאחיה, החייל אמר לה "תסתמי את הפה ותיכנסי לאוטו". הם לקחו לא. את הטלפון ואז לקחו אותו לצינוק שנמצא מאחורי ביתן הבדיקות. בצינוק אין מצלמות. הם הרביצו לו שם והוא צעק. כאשר החיילים גמרו להרביץ לו הוא יצא מהצינוק בזחילה וכך התקדם לעבר המקום של המכונית (לעיני ילדיה של אחותו). כאשר מ. ראתה את אחיה זוחל ובוכה, ירדה מהמכונית ורצתה לגשת אליו. החיילים התחילו לצעוק עליה "תעלי לאוטו ותסתמי את הפה". היא קיבלה סחרחורת והקיאה. ביקשה מהחיילים את ת.ז. אמרה שכבר אינה רוצה לצאת רק שיתנו לה לנסוע משם. מ. סגן ראש המועצה היה בתור היציאה כאשר א. המתין עם אחותו. ל-מ. נתנו לצאת ללא בעיות ולדבריו הוא היה שני בתור ולא היו אחריו מכוניות, ובכניסה היו 4-5 מכוניות, כך שתאור החיילים לגבי עומס משני הצדדים אינו נכון. לדבריו, ס. מפקד המחסום הוא זה שקרא לא. אליו והוא הרביץ לו. האחות מ. אמרה שהיו כמה מכוניות אבל אנשים לא ירדו מהמכוניות, רק אחרי שראו את א. זוחל הם יצאו מהמכוניות והגיעו אליו ואז החיילים זרקו רימון הלם. בינתיים מישהו הזמין אמבולנס מקלקיליה, שהגיע מהר. א. הפצוע עדיין היה בשטח המחסום. סגן ראש המועצה ביקש מס. מפקד המחסום שיתן לאמבולנס להכנס ולאסוף את הפצוע, אך זה לקח חצי שעה בערך עד שנתנו לו להכנס. בינתיים הם לקחו את א. לכפר.

כאשר עזבתי המשפחה עדיין לא ידעה מה מצבו של הפצוע כי הוא היה בבדיקות וצילומים.

העובדות ששני הצדדים מסכימים לגביהן:

א.     הגיע אמבולנס ולקח כחצי שעה עד שהורשה להכנס לכפר.

ב.     נזרק רימון הלם ע"י החיילים בזמן שהיו כ-20 אנשים: גברים, נשים וילדים ליד קו עצירת הרכב ביציאה מהכפר. זהו בערך המקום המשוער שאליו זחל א. אחרי שיצא מהצינוק.

ג.      מהכפר פונה אדם בשעות הצהריים באמבולנס, והוא סבל ממכות יבשות.

המשך השיחה עם החיילים נסבה על גרסתם לארוע מלפני שבועיים, זה עם האוטובוסים עם ילדי ביה"ס שחזרו מטיול (אוסיף לדו"ח הקודם על עזון עתמה).

כמו כן שמעתי על שני "חידושים" במחסום: טלפון שדה שמחובר למגדל שם נמצאים החיילים בלילה. כאשר תושב הכפר מבקש לצאת לאחר השעה 22:00, הוא יכול להתקשר מהטלפון הזה למגדל. ה"חידוש" השני הוא - כאשר צריך לפתוח את השער בלילה, אין צורך יותר להזעיק סיור, יש במקום כיתת כוננות שיכולה לצאת אל השער מיידית. מבחינת התזמון של השינויים, זה מתאים לתגובה על מכתב שהעברתי לעוזר שר הבטחון לענייני התיישבות בענין עזון עתמה.

יש בידי צילום של חלק מהחיילים (ובעיקר שלמפקד המחסום), שמו של מפקד המחסום, שמו של הסמ"פ, שם האדם שנפגע, שמה של אחותו, שמו של סגן ראש המועצה. מ., אחותו של הנפגע מוכנה לתחקור של "בצלם" וגם עיתונאי.

סוף