א-ראס, ג'וברה (כפריאת), עזון עתמה, ענבתא, יום ה' 28.8.08, אחה"צ

צופות: 
נאורה ב.(אורחת פעם שביעית),וויליאם פ.(אורח מבריטניה), הגר ל. (מדווחת).
28/08/2008
|
אחה"צ

 13:50- מעבר אליהו. לא ראינו מעוכביםinfo-icon. כל המכוניות המבקשות להכנס לישראל עומדות בתור אחד, כולל מכוניות מתנחלים. לא עצרנו.

14:20 - שער ג'איוס מערב - מסתיימת סלילת כביש עד השער (מימון וביצוע הרשות הפלשתינית). השער פתוח שלוש פעמים ביום. לא הגענו עד השער כי מכונת בטון שעבדה במקום חסמה את הירידה לשער. אנו לוקחים טרמפיסט לשער פלאמה-דרום, תושב ג'איוס.

14:30- שער פלאמה-דרום (מס. 927). שני חיילים בשער, ביתן בדיקות. השער פתוח למעבר בעלי אישורים 12 שעות ביום (במקום שער ג'איוס מערב) 06:00 עד 18:00. מהכביש אל השער מרחק של כ-2 ק"מ, דרך עפר משובשת. הדרך מכפר פלאמה אל השער משובשת הרבה יותר. מצד מערב לגדר בית עם גינה מטופחת, לפני היות הגדר גרה שם משפחה. כעת מאפשרים החיילים לבעלי עדרים להשאר שם עם הכבשים במשך הלילה .

15:00 - מחסום א'ראס. אין מכוניות בתור, החלפת משמרות אצל החיילים, כביש הגישה לתוך הצומת מכריח אותנו וכל מכוניות המגיעה, לקפץ מבור אל בור. שער 753 בכניסה לחירבת ג'בארה - אשה זקנה עוברת, החיילים בודקים מספר ת.ז. מול הרשימה.

15:40 - מחסום ענבתא. אין תור בכניסה לטול-כארם, ביציאה תור ארוך עד אחרי עיקול הדרך (עד העיקול ספרנו 26 מכוניות. מרגע שהגענו מתחילים להעביר מכוניות תוך בדיקה אקראית. התור מתקצר מהר. מכוניות עם לוחיות רישוי ישראליות עוברות.

18:25 - עזון עתמה. אנחנו נכנסות לכפר מכיוון הכביש לאלקנה. יורדות למחסום ומחנות את המכונית מעט לפני המחסום. לרווחתנו אין כמעט הולכי רגל או מכוניות ביציאה מהכפר אל תוך השטחים הכבושים. אנו נעמדים ליד קבוצת הולכי רגל במטרה לבדוק האם ההוראה עליה שמענו לפני שבוע לפיה אין לעכב אנשים החוזרים מישראל, גם אם אין להם אישורי מעבר מבוצעת. לשמחתנו - ההוראה מבוצעת וזו הסיבה כנראה שבבואנו לא המתינו הרבה אנשים לעבור. המעבר מתנהל באופן שוטף, הולכי רגל ומכוניות באותו זמן. אחרי 20 דקות שאנחנו נמצאים במחסום והחיילים אינם מעבירים מכוניות לתוך הכפר, ניגשנו לברר: המשטרה הודיעה לחיילים לא לתת למכוניות להכנס. טלפון למוקד, אך מייד החיילים מתחילים להעביר מכוניות לתוך הכפר. ואילו מצד הכפר - אכן הגיעה ניידת משטרה והיא בודקת רישוי מכוניות (תוך חסימת הדרך כמובן).

[אנו עוצרים במרכז הכפר לקנות קצת פירות ירקות (לימונים 8 ₪ לק"ג), נכנסים לרגע לקפה אינטרנט ללא קפה ולחדר הביליארד המקומי, שניהם ללא מיזוג אבל מספקים מקום בילוי לנערי הכפר]

שוב ושוב אנו שומעים דברי ברכה ותודה שאנחנו מגיעות ובקשה להגיע בימי ראשון בבוקר.

סוף.