עזון עתמה, יום א' 14.9.08, בוקר

צופות: 
נעמי ל. עדה ה. (מדווחת)
14/09/2008
|
בוקר

05.10 - חשכה מסביב וליד הכביש המוליך לישראל כבר יושבים עשרות פלסטינים בהמתנה למעבידים שיבואו לקחת אותם לעבודה.

בכניסה לכפר עזון עתמה, יש פעילות רבה של מכוניות ואנשים. דוכן הפלפל איננו (רמדאן). מוניות היו זמינות לירידה לכוון המחסום.

סמל ראשון גיא בא לקראתנו עוד בהיותנו באזור המכוניות החונות. רצה לברר מה אנחנו מתכוונות לעשות שם. הוא איפשר לנו לעבור לצד שני של המחסום כדי לראות מה קורה שם.

אנשים המתינו בתור ארוך, של בערך כ-60 איש בכניסה לעזון עתמה, על המדרכה, בסבלנות. אף אחד לא נדחק, לא היו דחיפות ולא צעקות. הבדיקות התנהלו בסדר ובמהירות. החיילים התנהגו בנימוס, בשקט וביעילות רבה (ראוי לציון כי זה לא ברור מאליו, לפחות על סמך ניסיוננו). לא היה תור של מכוניות מאף צד של המחסום. כל מכונית שהגיעה נבדקה מיד ועברה.  הגיעה אישה וניסתה לעבור בדרך המכוניות. היא נשלחה לבדיקה של המגנומטר.  היא הלכה אל ראש התור ונכנסה אל הקרוסלה כשהגברים הממתינים מאפשרים לה לעבור.  בחור צעיר פנה אלינו עם ניירות קרועים ורטובים ובקש שנעזור לו. הוא עובר כאן כל יום והיום לא נותנים לו. פנינו למפקד המחסום, סמ"ר גיא ושאלנו מה ניתן לעשות. גיא בדק את הניירות, פנה לבודק בבודקה שמנע את המעבר כדי לברר, קרא לאיש לבדוק איתו את יתר התעודות אך לא היתה בידו שום תעודה עם תמונה והבחור חזר כלעומת שבא.

מדדנו זמן של אדם שעמד בסוף התור. הוא עבר אחרי 35 דקות את הבדיקה.

06.40 עזבנו.