עזון עתמה, יום א' 24.8.08, בוקר

צופות: 
יעל ב. ודיצה י. – רשמה.
24/08/2008
|
בוקר

5.45 עזון עתמה: כ-100 איש או יותר בתוואי המרושת להולכי רגל. חלקם טוענים שממתינים מ-3.00 בבוקר.
5-6 מכוניות בכיוון לכפר, נבדקות ע"י מפקד המחסום וחייל נוסף, אין מכוניות ביציאה מהכפר לשטחים.
בדיקת האנשים איטית. בדיקה אקראית שלנו העלתה ש-4 נבדקים שנכנסו יחד למבנה הבידוק שהו שם 11 דקות.

6.00 מתחילה תסיסה בקרב הממתינים. אחד מהם עולה על המשוכה ומגבוה קורא בצעקות לקהל. לא הבנו לצערנו את דבריו. בהמשך, צעקות בין המחכים שנדחקים לעבר הקרוסלה, מסבירים לנו שרבים על מקומם בתור.
חייל ניגש להשקיט אותם.

2 נשים מבוגרות רוצות לעבור מחוץ לתור. אנו פונות למפקד, מנסות להסביר לו שהנשים אינן יכולות להידחק בין הגברים.
תגובתו היא שאין לו כל אפשרות לבדוק אותן. (אלו הוראות הצבא, דבר קודש שאינו ניתן לערעור).

6.25 העומס עוד גובר, אנו מתקשרות למת"ק. זערן מבטיח לטפל בעניין.

6.35 האנשים חסרי סבלנות, מצטופפים שוב ליד הקרוסלות. מפקד המחסום ניגש אליהם, ומאיים עליהם ברימון הלם שמניף בידו.
מבוגר ניגש לקצין, הוא עבר ניתוח ומראה לו ניירות שמאשרים זאת. הקצין מאפשר לו לעבור מחוץ לתור.

6.40 חייל נכנס לתור ומסיט את המצטופפים ליד הקרוסלה אחורה.
אדם שטוען שמחכה מ-5.00 צועק לעבר הקצין שהמעסיק שלו התקשר אליו ואמר לו שמאוחר מידי ושלא יבוא לעבודה. הוא וקבוצה נוספת של ממתינים עוזבים את המחסום וחוזרים לעבר השטחים.

6.55 למעלה מ-200 איש במחסום. המפקד מכריז שמי שגילו 60 ומעלה יצא מהתור, והוא בודק את היוצאים במהירות. אנו תוהות אם זו היתה יזמה שלו, סביר יותר להניח שקיבל הוראה מהפיקוד, אולי בעקבות פנייתנו למת"ק? בהמשך (אולי גם כתוצאה מעידודנו) הוריד את הגיל ל-50 ולאחר מכן ל-40. מובן שהתור אז התקצר בבת אחת. לשאלה שניקרה בנו, מדוע אי אפשר היה לעשות את אותה פעולה שעה קודם לכן, כמובן שאין מענה.

מחוץ לתור עומדים פועלים שעובדים באלקנה. הת.ז שלהם מסומנת ולא יהיה עליהם לעמוד בתור . הרי צריך לדאוג לבניין ההתנחלויות!

7.05 עזבנו את המחסום.