ענבתא, יום ג' 5.8.08, בוקר

צופות: 
דליה ו', נורית ו'-ל' (מדווחת)
05/08/2008
|
בוקר

09:00

תור ארוך ארוך של כלי רכב משתרך ביציאה מענבתא עד מעבר לקו האופק, והבדיקה איטית מאוד. בכיוון ההפוך התור דליל בשעת בואנו. מכוניות לא מעטות בעלות לוחית זיהוי ישראלית  מגיעות ונכנסות ללא עיכוב.

החיילים די עוינים ומונעים מאיתנו להתקרב לעמדה. אחרי כרבע שעה אחד מהם בכל זאת ניגש אלינו ומסביר שיש התראה ספציפית. מפקדו נוזף בו. ההערכות שלהם למצב הצפיפות בולטת באי התאמתה (בלשון המעטה). ברור גם שכוח האדם במקום לא מספיק. אנשים שהתבשלו זמן ניכר בתוך המכוניות שלהם מתחילים לצאת מהן (מי שיכול) ולעשות כברת דרך ברגל. הם זורקים הערות עצבניות.

09:20 התחלנו להתקשר - קודם למוקד ואח"כ לתמי כדי לקבל טלפונים ספציפיים של המת"ק. בטלפון הראשון למת"ק נתקלנו בחייל שלא בדיוק יודע למי לפנות (!). אחרי עוד טלפון ולאחר שגם בכיוון הנגדי הצטבר תור לא קטן, ביקשנו באופן מפגיע שתישלח עזרה.

09:35 המצב מתחיל להשתפר, וכלי הרכב עוברים מהר יותר.

09:55 לאור השיפור (כנראה בעקבות הפניות שלנו) יצאנו מהמחסום, שכן המקום בו הורשינו לעמוד - מול עמדת הבדיקה בצד היציאה מענבתא היה חשוף לחלוטין לשמש, וזה נעשה לא פשוט.

בדרך התקשרנו פעם נוספת למת"ק והובטח שהעניין בטיפול.

לצערנו, בלית ברירה, בשל סיבות אישיות קיצרנו ולא נכנסנו  לא-ראס הפעם. עצרנו בכביש במקום שניתן לתצפת על המחסום. מנקודה זו ראינו רק מכונית אחת במחסום. כמובן, זו לא העבודה הראויה כמקובל אצלנו.