א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ג'ית, עזון, ענבתא, קלקיליה, יום ד' 16.7.08, אחה"צ

צופות: 
שרה פ,תמי כהן וכן אורח מאר'הב ונדים
16/07/2008
|
אחה"צ

14.25 קלקיליה, הגענו קרוב למחסום ועמדנו שם מספר דקות, מגרש החניה היה מלא, והתנועה אל  מחוץ לעיר היתה זעירה, אל תוך העיר עמדו כ10 מכוניות ונעו לאיטם אל תוך העיר,

הכניסה לעזון פתוחה,

14.45 שבות עמי זנוח

ג'ית פתוח שומם

16.20.ענאבתא, חילים צעירים מקבלים את פנינו,הבודק בכניסה למחסום עונה לברכתינו לשלום ובזה סיים תפקידו, התור לנכנסים קצר ובצד עומדת מונית מלאה באנשים נשים וילדים הממתתינים לבדיקת התעודות, נסיון ליצור קשר עם הגדוד נכשל,[ההמשך מאראס] קידם את פנינו קצין בדרגת סגן נ[דג'י] אני מקווה כי זה אמנם שמו,לא ידע כלום על מחסום ווטש ורצה לשמוע, אלא שכאן התערב חייל בעל דעה מאד מגובשת, ותקף אותי על כי אני מפריעה להם במלוי תפקידם ולחיזוק דבריו הראה לי את המכתב המפורסם מ2004 ממשטרת אריאל, על איסורינו לעמוד במחסום, לא בא לי יותר להאריך בשיחה המטופשת, בעיקר שהוא אמר לי שאני מסכנת את חייו היות והקצין האמור לגונן עליו בנשקו עסוק בלשוחח אתי וכך מפקיר את חייו.

16.50 הכניסה לשער ג'ברה תחתון נפתח, ואנו עוסברים בכפר,

בשער הילדים מעוכב אחד ו2 מכוניות ממתינות ואנו מאחריהן החילים חדשים די מבולבלים ,

17.20 אראס , מפקד המחסום א[מיר] ועוכ 3 חיילים,בודקים בנחת מכוניות נכנסות ייוצאות מטולכארם,שרה נכנסה לשיחה עם המפקד וחייל נוסף הם מאד נחושים בדעתם בחשיבות המחסומים הפנימיים, מה לעשות? אולי כמה ימי עיון יועילו? בזמן זה הואיל ולא הצלחתי מקודם [בענאבתא]  ליצור קשר עם הגדוד וגם לא בהיתינו באראס התקשרתי לחטיבה ובקשתי ממנה גם להעביר את בעית המונית הממתינה [ואולי, הלואי,כבר עברה?]וכן גם לגרום לקשר שלנו בגדוד ליצור עמנו קשר,

חזרנו דרך הדרך הנפלאה העוברת בעזון וקלקיליה.