אייל, ארתאח, יום א' 13.4.08, בוקר

צופות: 
מיקי פ', ודב ל' (מדווחת)
13/04/2008
|
בוקר

אייל 04:47-06:00 

מיקי קיבלה דיווחים מהפלסטינים שביום ראשון, 6 אפריל 2008, וביום שישי, 11 אפריל 2008, היה המצב במעבר אייל קשה מאד. מצב דומה דווח לפני שבועיים ביום ראשון, 30 מרץ, 2008. אי לכך היא חליטה שעלינו לבדוק את המצב באופן תקופתי למחצה.

היום כשהגענו היה עדיין חשוך וקר והפלסטינים שעברו כבר במעבר ניסו לחמם את עצמם מסביב למדורות שהם הבעירו. היו שם כמה מאות פלסטינים שחיכו. כששמענו את הקריאה לתפילת הבקר ממסגד מרוחק בקלקיליה, כ-150 איש הצטופפו ביחד במגרש החנייה. קול שקט וברור בקהל החל בהנחיית התפילה. הם התפללו כולם ביחד, עומדים מתכופפים כורעים ברך ושוב עומדים, כאיש אחד.

היו כ-200 אנשים שחיכו בתור, כדי להיכנס למסוף בצד של קלקיליה והתור היה מסודר. לא היו צעקות ולא דחיפות. הקרוסלה מאפשרת כניסה לבין 25 עד 150 אנשים, בבת אחת, לפני שהיא נסגרת. ההפסקות בהן הקרוסלות סגורות היו קצרות - בין 30 שניות לשתי דקות. ההפסקות אפשרו לאנשים בכל זאת להתקדם ברציפות בתור. אנשים חדשים הצטרפו כל הזמן לתור כך שהכמות של 200 אנשים נשארה קבועה עד בערך 05:30, כאשר כמעט ולא היה תור. מאותו זמן ועד שעזבנו, בשעה 06:00, לא היו יותר ממאה אנשים שחיכו בתור בזמן נתון.

פלסטינים שיצאו מהמסוף סיפרו ששתי תחנות גלאי המתכת היו פתוחים ושפעלו ארבעה מסופי מחשב, בהם נבדקים תעודות הזהות וההיתרים. כשהיינו כאן לפני שבועיים היה התוהו ובוהו רב, כאשר רק תחנת גלאי מתכת אחת פעלה עם שתי תחנות מחשב.

מספר האנשים שעוזבים את המסוף, לאחר שנבדקו, הוא בין 20 ל-30 לדקה.


מעבר שער אפרים 06:20-07:00

במעבר זה יש 3-4 קרוסלותinfo-icon שמאפשרות כניסה למסוף. יש רק גלאי מתכת אחד, שדרכו כולם חייבים לעבור. לאחר המעבר דרך גלאי המתכת, יש עוד שתי קרוסלות במעבר לאולם הראשי.

שער הכניסה לכל הקרוסלות היה נפתח רק לכמה שניות. כ-200 איש מחכים במסה גדולה אחת מאחורי הקרוסלות וכאשר אלו נפתחות, כולם דוחפים בניסיון להיכנס לפני שהן נסגרות שוב. לאחר שעוברת המסה הזאת דרך הקרוסלות, הם צריכים להסתדר בתור יחיד לפני שהם עוברים את גלאי המתכת. זאת איננה משימה קלה. קול שבוקע מהרמקול אומר לאנשים להיכנס אחד-אחד, לשים את כל מה שיכול להפעיל את הגלאי על המדף בצד, לשים שם את תיקיהם, וכו'. אם מופעל הזמזם, אומר הקול לאיש לעמוד בצד, כדי שאחרים יוכלו להמשיך.  הקול מנסה להיות ידידותי. "הי חברה, איך זה שיש כל כך הרבה מכם היום?" "אהה, אכן יום ראשון היום." עד השעה 07:00 כבר מצטמצמים ההמונים שמחכים להידחף דרך הקרוסלות.

אחד הפלסטינים שעוזבים את המסוף מתלונן שלעתים, בסביבות השעה 15:00-16:00, מגיע אורכם של התורים של אלו שמבקשים לחזור הביתה לאורך של 100 מטר ולא מדובר בתור יחיד. אנו חייבות לבדוק אם ניתן לסדר שנבוא בשעה זו.