"המקרה של איזיס חוזר על עצמו מדי יום", אומר רוני זהבי, טייס שבעברו יותר מ–20 שנות שירות בחיל האוויר. הוא מספר למשל על תזמורת של בית ספר למוסיקה שיצאה בשבוע שעבר לקונצרט בגרמניה; גורלו של הצ'לן הערבי שבחבורה לא היה שונה מזה של שחאדה. "רמת ההתנשאות של מערכת האבטחה היא כזו, שמבחינתם כל הכתבות האלה אינן אלא פטפוטים של יפי נפש, וכל שיחה תסתיים תמיד באמירה, 'עדיף חוסר הנעימות על התפוצצות מטוס באוויר'. התסכול אדיר, ואין לי פתרון חוץ מלהמשיך לספר על כל מקרה, כך שהציבור יבין שלא מדובר באירוע יוצא דופן אלא בשגרה. חשוב ששחאדה תדע שיש ציבור גדול מאוד של אנשים בעלי רקע ביטחוני שחשים בושה וכלימה לנוכח הגזענות והטמטום".

קשה גם שלא לתהות באשר לחוסר הרצון המופגן של בג"ץ לפסוק בסוגיה. ב–2007 עתרה האגודה לזכויות האזרח נגד הבדיקות הביטחוניות של אזרחי המדינה הערבים בשדות התעופה. העתירה מתנהלת מאז ועד היום; שופטי בג"ץ דוחים שוב ושוב את הפסיקה בה, ובאגודה מספרים שזו העתירה הוותיקה ביותר שלהם בעליון. בכל פעם עונה המשיבה, רש"ת, שהנה עוד מעט נכנסת לשימוש מערכת בידוק חדשה, והנה כך למשל נכתב בפסיקת ביניים בשנת 2011: "לאחר בחינת טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי נוכח השינויים הצפויים במערך הבידוק הביטחוני בנתב"ג, אין להכריע לעת עתה בעתירה... ספק בעינינו אם שימוש בפרופיל סיכון המושתת על מאפיינים גורפים וכוללניים, ואשר נסמך על השתייכות הנוסע לקבוצת אוכלוסייה מסוימת כמאפיין בלעדי - הוא לגיטימי... אין חולק כי מאז החלה התופעה של פיגועי טרור רחבי היקף ועוצמה, תלויה ועומדת במדינות רבות שאלת הלגיטימיות של קביעת פרופילים של גורמי סיכון פוטנציאליים על פי תיוג המבוסס על מוצא או על רכיב אתני... ככל שאלה אמנם הנסיבות העובדתיות, ואיננו מכריעים בכך, מתעורר קושי המצדיק דיון מעמיק יותר על בסיס נתונים רלוונטיים".

בדיון בכנסת אתמול אמרו אנשי רש"ת, כי המערכת החדשה כבר נכנסה לשימוש. באגודה לזכויות האזרח מדגישים שהאפליה לא נגמרת בשיקוף התיקים, אלא גם בכל הקשור לכניסת כלי רכב לשדה, והאופן שבו ממהרים לעכב בעלי מבטא ערבי. באגודה יודעים לספר גם על פעמים רבות שבהן אזרחים ערבים חוזרים מחו"ל, וביציאה מהשרוול מחכים אנשי ביטחון שמבקשים מהם להתלוות אליהם. מדוע? הלוא אם מטרתם היתה לפוצץ מטוס, הם לא הגשימו אותה.