מבקר המדינה: משטרת יהודה ושומרון טייחה תלונות נגדה | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מבקר המדינה: משטרת יהודה ושומרון טייחה תלונות נגדה

מבקר המדינה: משטרת יהודה ושומרון טייחה תלונות נגדה

source: 
הארץ Online
author: 
חיים לוינסון

עוד קבע נציב תלונות הציבור במשרד המבקר כי בתחנת מעלה אדומים נהוג להחזיק עצירים כבולים גם בתוך תאי המעצר - בניגוד לתקנות

נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על משטרת מעלה אדומים, וקבע כי היא נוהגת להחזיק עצורים כבולים בתאי המעצר בניגוד לתקנות. כמו כן, הוא קבע כי קצין תלונות הציבור במחוז יהודה ושומרון טייח תלונות שהוגשו לו בעניין.

לפני כשנה וחצי עצרו שוטרי תחנת מעלה אדומים את נתי רום, המתגורר במאחז חוות יישוב הדעת שבגדה המערבית, בחשד שהצית מכונית של קצין משטרה. רום שוחרר בטרם הובא לבית המשפט, והתלונן במשטרה על כך שהוחזק בתא המעצר כשהוא כבול באזיקים בידיו וברגליו. לפי התקנות, אין לכבול עצורים בתאם אלא אם קיים חשש שיסכנו את עצמם או את סביבתם.

רום פנה באמצעות אורית סטרוק, ששימשה אז מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע, לרב־פקד ירון שטרית, קצין תלונות הציבור במשטרת מחוז ש"י. שטרית השיב תחילה כי יטפל בתלונה, אולם לאחר כשבועיים החל לספק שורת סיבות כדי להימנע מבדיקת העניין.

משטרת מחוז ש"י
משטרת מחוז ש"י. צילום: דניאל בר און

בתחילה טען כי על פי פקודת המשטרה אין לו סמכות לדון בעניין, שכן חקירתו של רום מתנהלת במקביל. סטרוק הזכירה לו כי האיסור לדון בתלונות מתייחס רק למקרים שבהן הן עוסקות בחקירה המשטרתית, והוא השיב כי אין לסטרוק יפוי כוח מרום כדי לקבל מהנציב תשובה בעניין. לאחר מכן סטרוק ורום פנו לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, עו"ד הלל שמגר.

רק לאחר שמשרד המבקר הורה לשטרית לבחון את התיק הוא פתח בבדיקה, אך עדיין לא התייחס לטענה המרכזית שלפיה רום היה כבול בתאו. מחקירת רום עלה כי הוא אכן הוחזק ונחקר בהיותו כבול, ומהודעת החוקר עלה כי "נהוג להחזיק עצורים כשהם כבולים גם כשהם נמצאים בתא סגור".

שמגר כתב כי הנציבות העירה למפקד מחוז ש"י ולראש היחידה לביקורת ותלונות הציבור במשטרה כי החזקת אדם כבול בתא נעול כעניין שבשגרה אינה מידתית. "על המשטרה לבחון סוגיה זו ולקבוע את הנסיבות שבהן מותר להחזיק חשוד או עצור בתא סגור כשהוא כבול", הוסיף, "יש לשקול מעת לעת אם ניתן לשחרר את העצור מהכבילה ולהנחות את השוטרים בהתאם, לרבות בדבר החובה לתעד את האירוע, את משכו ואת נחיצותו". המסקנות בעניין הועברו למפכ"ל המשטרה, רב־ניצב יוחנן דנינו.

בנוגע לשטרית הצביע הנציב על דפוס חוזר של התנערות מבדיקה יסודית של התלונות בזמן אמת, למרות הערות חוזרות ונשנות. "הנציבות העירה לא אחת ליחידת תלונות הציבור של המשטרה שיש לבחון כל תלונה וטענה לגופה: גם כשתלונה קשורה לעניין שנמצא בחקירה, יש לשאוף להפריד בין טענות שאין מניעה לבררן גם כשמתקיימת חקירה, לבין טענות אשר לגביהן יש צורך להמתין להחלטה בתיק הפלילי", כתב, "הנציבות הצביעה בעבר לפני ראש יחידת תלונות הציבור הקודם על הצורך בנקיטת פעולות להטמעת העניין בקרב הקצינים מבררי התלונות".

ממשטרת מחוז ש"י נמסר בתגובה כי "טרם הסתיימה הבדיקה בנושא". עוד הוסיפו כי "אם יימצאו ליקויים, הם יילמדו ויופקו לקחים בהתאם. מרבית טענותיו של המתלונן נבדקו ונמצאו לא מוצדקות".

בעקבות התלונה הגישו חברי הכנסת סטרוק (הבית היהודי) ומיקי רוזנטל (העבודה) הצעת חוק לתיקון חוק מבקר המדינה, שמעניק סמכויות לנציב תלונות הציבור במשרד המבקר, ולפיה עובד הנתון לביקורת שלא יתקן את התנהלותו בעקבות הערות הנציבות, ויתנהל באופן לקוי בשלושה מקרים, יועמד לדין משמעתי. "המצב הנוכחי, שבו נציבות תלונות הציבור חושפת ליקויים ומעירה עליהם מצד אחד, ועובדי המדינה המבוקרים ממשיכים בשלהם מצד שני, הוא בלתי נסבל וחייב לבוא על תיקונו", אמרה סטרוק, "לא ייתכן שהביקורת זועקת והשיירה עוברת".