במקום לתקן, ממשיכות לקלקל...
"במקום לתקן, ממשיכות לקלקל", התלונן יועז הנדל ב"ידיעות אחרונות" על "שוברות השתיקה", שהחליטו להעיד על התנהגותן כחיילות במחסומים ובכפרים הנתונים לשליטתן לפני מספר שנים יצאו לאור עדויות אחרות בסרט הדוקומנטרי שובר הלב "האם אני מחייכת?". שובר לב באותה מידה מה שהחיילות לשעבר מספרות, בסיבוב העדויות הזה, על הפלסטינים. הן מתארות התעללות בהם, במקרים רבים התעללות לשמה: להפיג שעמום, להכניס קצת action לשירות, "להפגין נוכחות" ולהראות שליטה, וגם להוכיח שבנות לא פחות "טובות" מהבנים – "להוכיח את עצמי, להראות שאני גבר".
צריך לא מעט אומץ לצאת לאור ולספר בגלוי על עוולות שבצעת רק כי יכולת, וגם כי שוכנעת שאת תורמת בכך לביטחון המדינה. מאחורי הקבוצה האמיצה הזו, יש מספר גדול יותר של שוברות שתיקה שהעידו, אך לא מוכנות להזדהות. ומאחוריהן מספר רב בהרבה של בנות שעברו חוויות דומות במהלך שירותן ואינן מוכנות להעיד – אם מפני שרק הדחקה לעומק הבטן מאפשרת להן להמשיך את חייהן בשלווה יחסית, ואם מפני שאינן חושבות שהיה משהו "לא בסדר" בכל מה שעשו, או ראו שאחרים עושים ולא הגיבו. בכל העדויות האלו (כמו גם באלו שבסרט הדוקומנטרי) מתבררת האווירה הכללית שבה פועלות החיילות (וגם החיילים), ומתבהר הלחץ החברתי שמגיע גם מהמפקדים בעלי הסמכות, לשתוק ולא לומר מילה: "… המפקד שלי לקח פלסטיני שהיה שם ופרק אותו במכות. שאלתי אותו מה קורה, והוא ענה לי 'תסתמי את הפה. הם צריכים לפחד ממך ואני צריך לחזור הביתה. גם את תפעלי ככה'. מאותו רגע אכן סתמתי…."
מתנדבות "מחסוםווטש" (עוד קבוצה ש"במקום לתקן רק מקלקלות"…) צפו – וצופות גם היום – במחסומים בלא מעט התרחשויות כאלה, ומדווחות. מתנדבי "יש דין" (עוד קבוצה ש"במקום לתקן רק מקלקלת"…) ראו וגבו לא מעט עדויות של פלסטינים בכפרים על התעללויות כאלה של חיילים, או על עמידה מהצד כשמתנחלים מבצעים את מעשי הטרור שלהם (שנקראים בלשון מכובסת "תג מחיר"), ומדווחים.
כמה ממה שמסופר בעדויות – שהוא רק חלק ממה שקורה באמת בשטח – עולה בעיתונות, או מפורסם באחד מאמצעי התקשורת? כמה עדויות שנחקרו (ב"כאילו", לא פעם) על-ידי מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) היתרגמו לכתבי אישום? מהם העונשים המוטלים על אותם "תפוחים רקובים" מעטים, שכבר הוכחו מעשי ההתעללות שלהם?
יועז הנדל הוא, אולי, איש מלא כוונות טובות. עם זאת, לא ברור לי על איזה "תיקון עולם" הוא מדבר, כאשר פרסום ברבים של העוולות מוגדר כ"חציית קווים". אבא מכה כל הזמן את אמא, אבל אסור לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ… ננסה לפתור את הבעיה בתוך הבית….. שמעתי שהוא הקים ארגון זכויות אדם "פטריוטי", שלא יקלקל את שמה של ישראל… הוא אפילו הגיע לביקור בקלנדיה, לצפות בנשות מחסוםווטש ולעשות את העבודה טוב יותר, ללא ה"קלקולים" של "מחסוםווטש", של "יש דין" ושל "שוברים שתיקה". האם יש המשך לפעילות הארגון החדש הזה? האם אפשר לקרוא איזה שהוא דו"ח המאיר את עינינו כיצד נשמרות זכויות האדם אליבא ד'ארגון זכויות האדם הפועל לתיקון מבלי לקלקל?…
- See more at: http://on-the-left-side.org.il/%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%...f
- התחבר בכדי להגיב