הסקר נערך במהלך 2012 על ידי היחידה הסביבתית של רשות הטבע והגנים, וכלל לראשונה בדיקה מקיפה של כל מתקני טיפול ואיסוף השפכים בהתנחלויות ובמאחזים הסמוכים להן. בסך הכל מדובר ביותר מ-150 מוקדי התיישבות ובאוכלוסייה של כ-350 אלף בני אדם. רוב השפכים שמוזרמים למתקנים האמורים הם סניטריים (ביתיים) ולא תעשייתיים.

על פי הממצאים, האוכלוסייה היהודית מעבר לקו הירוק מייצרת מדי שנה שפכים בכמות של 17.1 מיליון מטרים מעוקבים. רובם הגדול מועבר למתקני טיהור, אולם 2.2 מיליון מטרים מעוקבים לא עוברים כל טיפול ומחלחלים לבורות ספיגה בקרקע או ישירות לנחלים.

כעת מתברר כי בשל ליקויים במערכות הטיהור, גם שפכים המועברים אליהן גורמים לא פעם לזיהום. לפי הסקר, בהתנחלויות בגדה המערבית יש 54 מתקני טיהור המוגדרים כתקינים, אלא שקיימים 39 מתקנים שחלקם לא פעילים או אינם מתפקדים כנדרש. מתקנים אלו אמורים לטפל בשפכים של 28% מאוכלוסיית המתנחלים.

מתקן טיהור השופכין בעפרה. צילום: דרור אטקס

בסיור בהתנחלות אבני חפץ התברר ששפכי היישוב ובסיס צבאי סמוך אינם עוברים כל טיפול ומוזרמים בצורה גולמית לנחל הסמוך. ליד ההתנחלות אמנם יש מתקן טיהור, אך הוא מושבת כבר שנים. בסמוך הוקם מאחז עם 20 קרוואנים, ושפכיו זורמים לבורות ספיגה ומהם מחלחלים לסביבה. בהתנחלות אלקנה (קרוב ל-4,000 תושבים) זורמים השפכים ממכון הטיהור אל נחל סמוך שהוא אחד היובלים של הירקון.

יש כמה אזורים שבהם הושג שיפור משמעותי בשנים האחרונות. באזור נחל קנה מוזרמים השפכים לשטח ישראל ומועברים לשימוש חקלאי. עם זאת, בהתנחלויות רבות שבהן מתקיימת פעולה תקינה של טיהור שפכים, יש ניצול חלקי בלבד של השפכים המטוהרים (קולחים) להשקיה חקלאית. שיעור הניצול מגיע ל-64% לעומת קרוב ל-90% בתוך שטח ישראל. חלק גדול מהקולחים הוא באיכות נמוכה וקיים חשש שיחלחל למאגר מי התהום החשוב שנמצא באזור.

“אנחנו פועלים מדי שנה לשדרוג מכוני הטיהור ומושקע בכך סכום של יותר מ-15 מיליון שקלים”, אומר יצחק מאיר, מנהל איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון. “עם זאת יש קושי תקציבי, כי בניגוד להרבה יישובים בתוך ישראל , אנחנו לא מקבלים מענקים אלא הלוואות לצורך הקמת התשתיות”.

ממצאי הסקר ממחישים את הבעייתיות שבמתן הכשר להרחבת התנחלויות בטרם נמצא פתרון ראוי לטיפול בשפכים. עם זאת, הפגיעה העיקרית בסביבה כתוצאה מהזרמת שפכים מעבר לקו הירוק מקורה בערים וביישובים פלסטינים שבהם לא מתבצע כמעט טיהור שפכים או ניצול שלהם להשקיה חקלאית.

אלון זסק, ראש אגף נחלים ומים במשרד להגנת הסביבה, אומר כי חל שיפור בטיפול בשפכים באזור, אך מציין ש”צריך לדאוג שתהיה תחזוקה ראויה ושדרוג של מתקני הטיפול ולהרחיב את השימוש בקולחים”.