המשטרה עיכבה פעילות שמאל שניסו לבקר את העציר השובת רעב | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

המשטרה עיכבה פעילות שמאל שניסו לבקר את העציר השובת רעב

המשטרה עיכבה פעילות שמאל שניסו לבקר את העציר השובת רעב

source: 
הארץ Online
author: 
חיים לוינסון

 

2 הנשים, אילנה המרמן וחווה לרמן, שניסו להיכנס לחדרו של סאמר עיסאווי המאושפז בקפלן, שוחררו אח"כ. סופרים קראו לעציר: הפסק מחאתך כדי לא להוסיף ייאוש

המשטרה עיכבה הבוקר (שבת) שתי פעילות שמאל שניסו להיכנס לבית החולים קפלן ברחובות כדי לבקר את סאמר עיסאווי, העציר הפלסטיני ששובת רעב למעלה מ-200 יום.

הבוקר הגיעו 12 פעילים לבית החולים על מנת לבקר את העציר, המאושפז במקום בשל הידרדרות במצבו ומאובטח על ידי אנשי שירות בתי הסוהר. עיסוואי מקבל אינפוזיה הכוללת מינרלים ומלחים שונים, האמורים לפצות על המחסור באוכל.

שתי פעילות, כאמור, הצליחו להגיע עד לחדרו של עיסוואי במחלקה, אך מאבטחים של בית החולים עצרו אותן בכוח ובמקום פרצה מהומה. לאחר מכן מנעו המאבטחים משאר הפעילים להיכנס למתחם בית החולים, ולמקום הוזעק כוח משטרה שדרש מהם להתפנות. השוטרים עיכבו בכוח שתי פעילות: הסופרת והמתרגמת אילנה המרמן, וחווה לרמן. השתיים נלקחו מהמקום בניידת משטרה והורדו לאחר מכן בכביש ראשי סמוך. בכוונת הפעילים לקיים בקרוב צעדי מחאה נוספים נגד המשך החזקתו של עיסוואי במעצר.

עיסאווי בבית המשפט, ארכיון
עיסאווי בבית המשפט, ארכיון. צילום: אורן נחשון

בשיחה עם "הארץ" אמרה אילנה המרמן כי "החלטתי שאני רוצה לפתוח במרי אזרחי. אני עושה את זה כבר הרבה זמן. אני חושבת שאי אפשר להחזיק אדם גוסס בכלא וזה לא חוקי. אני לא מוכנה להיענות לחוקים האלה. אני מזדהה עם המאבק שלו עד הסוף".

בנוסף, שורה של סופרים ישראלים פנו היום אל עיסוואי בבקשה שיפסיק את שביתת הרעב שלו. הסופרים, בהם א.ב. יהושוע, עמוס עוז ויהושע קנז השיבו במכתב פומבי לעיסוואי, על קריאתו למשכילים בחברה הישראלית בו הוא ביקש שיתערבו למענו.

"קראנו בכאב רב על שביתת הרעב שלך", כתבו הסופרים, "התיאור של מצבך ההולך ומתדרדר מחריד אותנו. אנו מרגישים שמעשה ההתאבדות שאתה הולך לעשות יוסיף ממד נוסף של טראגיות וייאוש לסכסוך בין שני העמים, סכסוך ששוחרי השלום והפשרה משני העמים מבקשים לסיים. אנא, אל תוסיף ייאוש על הייאוש שכבר קיים. תן תקווה לעצמך וכך תחזק את התקווה בקרב כולנו. יש עכשיו סימנים מעודדים חדשים לחידוש המשא ומתן בין שני העמים שיכלול גם שחרור אסירים וביניהם גם אתה".

הסופרים אף ביקשו ממנו לחדול ממחאתו ואמרו כי "אנו מפצירים בך להפסיק את שביתת הרעב ולבחור בחיים, כי אנו מחויבים להמשיך ולחתור ללא לאות לשלום בני שני העמים שיחיו לנצח צד בצד בארץ הזאת".

בשיחה עם "הארץ" אמר אלי עמיר, מחותמי המכתב, כי "אנחנו פונים כבני אדם אל בני אדם. זה לא פטרוני. יש שמועות ששמענו לאחרונה שהממשלה מציעה שיצא לאחת ממדינות אירופה. הוא שאל איפה אנשי הציבור איפה הסופרים איפה אחרים, הוא נמק ברעב הוא הפך להיות שלד. אנחנו מנסים להושיט לו יד בלי קשר למה שהוא עשה או דעותיו".

מוקדם יותר השבוע פנה העציר לאזרחי ישראל בניסיון לקדם את שחרורו מהכלא הישראלי. בפנייתו בפייסבוק כתב: "אני, סאמר אל-עיסאווי, הבחור 'הערבוש' לפי מונחי הצבא שלכם, אותו ירושלמי אשר אסרתם אותו בכלא בלי שום סיבה מוצדקת מלבד שהוא החליט לצאת מירושלים לפאתי ירושלים. אני אעמוד לדין פעמיים בלי שום סיבה כי צה"ל והשב"כ הם אלה ששולטים במדינה שלכם וכל שאר חלקי החברה הישראלית מתחבאים במבצר השומר על טוהר הזהות - כדי לחמוק מהתפוצצות עצמותיי החשודות. לא שמעתי ולו אחד מכם מתערב ומנסה להשתיק את קולו של המוות הגובר כאשר כולכם הפכתם לחופרי קברים, לובשי מדים צבאיים: השופט, הסופר, המשכיל, אנשי התקשורת, הסוחר, האקדמאי, המשורר. איני מסוגל להאמין שחברה שלמה הפכה לסוהרים של מותי וחיי, למגנים על המתנחלים הרודפים את חלומותיי ועציי".

עיסאווי ציין במכתבו כי בחר לפנות לאנשי רוח, למשכילים ולפעילים בחברה האזרחית הישראלית: "אני מזמין אתכם לבקרני בבית החולים ולראות אותי כשלד אזוק וקשור למיטה. שלושה סוהרים תשושים מסביבי אשר אוכלים ושותים ליד מיטתי. הסוהרים עוקבים אחר יסוריי ואיבוד משקלי ההולך וגובר בהדרגה. מדי פעם מסתכלים בשעוניהם ושואלים: 'איך לגוף כזה עוד יש מה לשרוד?'".

עיסאווי נדון בשנת 2002 ל-26 שנות מאסר בגין פעילותו במסגרת ארגון החזית הדמוקרטית. הוא הורשע בבית המשפט הצבאי ביהודה ושומרון בגין חברות בארגון הטרור, ומספר ניסיון לגרימת מוות בכוונה, אחזקת אמצעי לחימה, סחר בציוד מלחמתי ואימונים צבאיים.

בהמשך, הוא שוחרר במסגרת עסקת שליט, אך נכלא מחדש באוגוסט האחרון לאחר שנתפס כשהוא מפר את תנאי שחרורו ונכנס לשטחי יהודה ושומרון. עקב שביתת הרעב שלו, מצבו הבריאותי של עיסאווי הידרדר מאוד והוא מאושפז כבר כמה חודשים בבתי חולים שונים.