ב-11.7.11 עבר בכנסת "חוק החרם", המאפשר נקיטת סנקציות כלפי מי שקורא להטלת חרם על מדינת ישראל (ראו כאן את נוסח החוק). כאן תוכלו למצוא שאלות ותשובות המבקשות להבהיר את המשמעויות המשפטיות של החוק. הדף יוסיף ויתעדכן בימים הקרובים.

• האם אסור לקרוא לחרם על מדינת ישראל? האם זו עבֵרה פלילית?
  קריאה לחרם, בתנאים המפורטים בחוק, אינה עבֵרה פלילית, אך היא עלולה להחשב לעוולה אזרחית, שעליה אפשר לתבוע פיצויים. כלומר: אין איסור פלילי לקרוא לחרם, אך העושה זאת עלול להיות חשוף לתביעות ולסנקציות כלכליות.

• על מי חל החוק?
  החוק חל (סעיף 2(א)) על מי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית להטיל חרם על מדינת ישראל, כאשר יש אפשרות סבירה שתוכן הקריאה תביא להטלת חרם, והמפרסם מודע לאפשרות זו. על פי הגדרה זו, החוק חל על כל מי שמשתתף בפומבי בקריאה לחרם – למשל באמצעות חתימה על עצומה או התבטאות בתקשורת – גם אם אינו יוזם החרם.

   

  ככל הנראה החוק חל רק על מי שנמצא בישראל כשהוא קורא לחרם.

• על אילו חרמות החוק יחול?
  החוק מתייחס לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על השטחים, וכן על מדינת ישראל או על מוסדותיה. כך, למשל, חרם על מוסדות אקדמיים בישראל או בשטחים או חרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות נכללים בהגדרת החוק.

• האם החוק חל גם על מקרים שבהם רבנים קוראים לחרם על חברות ויצרנים? או על קריאה לחרם צרכנים על מוצר בשל עלותו הגבוהה (כמו במקרה של הקוטג')?
  לא. לשון החוק מתייחסת לקריאה לחרם על אדם או על גורם אחר "רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה". על פי הגדרה זו, קריאה לחרם הנובעת ממניעים אחרים אינה כלולה בהגדרה שבחוק.

• מה יכולות להיות ההשלכות של קריאה לחרם?
  מי שמפרסם קריאה לחרם כאמור בחוק, עלול להיות חשוף לתביעה אזרחית (תביעה לפיצויים) שיגישו נגדו מי שנפגעו מהחרם בגין נזקים, כלכליים או אחרים, שנגרמו להם. עוד נקבע (סעיף 2(ב)) כי אם בעקבות הקריאה לחרם חברה כלשהי תפר חוזה, אפשר יהיה לתבוע את מי שקרא לחרם כאחראי לנזקים שנגרמו מכך.
  סנקציות נוספות, שעלולות לחול על חברות ועל ארגונים, הן הגבלת היכולת להשתתף במכרזים של המדינה, והגבלת האפשרות לקבל תמיכות שונות מהמדינה (מעמד מוסד ציבורי על כל הכרוך בכך, כספי המועצה להסדר הימורים בספורט, ערבויות מדינה, תמיכות מכח חוק לעידוד השקעות הון ומו"פ).

• האם התובע חייב להוכיח שנגרם לו נזק?
  בחוק נקבע (סעיף 2(ג)) כי אם בית המשפט מצא שנעשתה עוולה אזרחית לפי החוק בזדון, הוא רשאי לחייב את עושה העוולה בפיצויים ללא הוכחת נזק (המכונים בחוק פיצויים לדוגמה). כלומר, בית המשפט יכול להטיל על מי שקרא לחרם פיצויים המהווים עונש, גם אם לא הוכח שנגרם נזק כתוצאה מפעולתו. בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה צריך בית המשפט להתחשב בנסיבות ביצוע העוולה, בחומרתה ובהיקפה.

• האם החוק כבר בתוקף?
  כן, החוק נכנס לתוקף עם פרסומו בספר החוקים ביום 13.7.11, למעט סעיף 4 לחוק (הקובע את הסנקציות של מניעת הטבות מחברות ומארגונים) שיכנס לתוקף בתוך 90 יום.

• מה משמעות העובדה שתוגשנה עתירות נגד החוק?
  ברמה האישית, גם אם יוגשו עתירות לבג"ץ נגד החוק, כל עוד לא ניתן פסק דין הקובע שהחוק בטל הוא עומד בעינו, ועל כן מי שקורא לחרם כהגדרתו בחוק נתון לסכנת תביעה ולסנקציות האחרות שנקבעו בחוק.
  ברמה הציבורית, חשוב ביותר להיאבק, גם באמצעות עתירה לבג"ץ, נגד חוק שיש לו אפקט מצנן משמעותי על חופש הביטוי והמחאה בישראל – כלומר, חוק שעלול להרתיע אזרחים מהבעת ביקורת או מפעולות מחאה בשל חשש מפגיעה על ידי השלטון.

• האם מי שיקרא לחרם עלול להיעצר?
  לא. כאמור, מדובר בעוולה אזרחית, שיכולה לגרור תביעה לפיצויים או שלילת הטבות ותמיכות מהמדינה, ולא בעבֵרה פלילית.