משפטנים: זהו אסון לדמוקרטיה

"החוק הזה לא חוקתי", אמר אתמול ל"הארץ" פרופ' אמנון רובינשטיין, מבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, בהתייחסו לחוק החרם. לדבריו, אם יתקבל החוק, הוא יהווה דוגמה להתערבות בלתי סבירה ויוצאת דופן של המחוקק הישראלי בתחום של הבעת דעה וחופש המצפון. "החוק הזה יוציא את שמה של ישראל לרעה בעולם, בכך שהוא ישרת את אויבי ישראל ואני מאוד מקווה שאם הוא יעבור בכנסת הוא לא יעמוד במבחן בג"ץ".

רובינשטיין הסביר כי "חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו מבוסס על התפישה כי האדם הוא בן חורין, ופירוש הדבר שהוא נהנה מחופש המצפון. חופש המצפון פירושו שאדם יכול לעשות כל שנראה לו מבלי לפגוע בזולת. הכרזת חרם על מוצר אולי גורמת לנזק כלכלי לגוף מסחרי, אך לא פוגעת בזולת במובן של המשפט הפלילי".

דברים דומים אמר אתמול גם פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "מדובר בחוק מסוכן שבעוד שמבחינת תכליתו הוא נועד להגן על הלגיטימיות של ישראל, מה שהוא עושה הוא מקדם ומשרת את מהלכי-הדה לגיטימציה של ישראל", אמר קרמניצר.  הוא הוסיף: "בעוד שראשי השלטון בישראל מתגאים בהיותה של ישראל דמוקרטיה בתוך המזרח התיכון, כנסת ישראל במקביל, ומבלי שהממשלה מונעת זאת, חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה ומערערת את אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ישראל - מעמדה בעולם". פרופ' קרמניצר הוסיף כי אם בג"ץ ייאלץ לעמוד בעימות חזיתי מול כנסת חסרת רסן, כהגדרתו, שעלולה לרסן גם את בג"ץ, זה יהיה לדעתו "אסון לדמוקרטיה". "גם מעמדו של בית המשפט תלוי ברוב מזדמן בכנסת", אמר קרמניצר, "ולכן לחלוטין אני לא ממליץ לדמוקרטיה הישראלית לסכן את כל ערכיה ולהשליך את יהבה על בית המשפט שהוא יציל את הדמוקרטיה הישראלית מפני עצמה. זה מהלך מסוכן ביותר". לדעת קרמניצר, החוק עצמו מהווה גם הפרה של המשפט הבינלאומי, שאוסר על מדינה שמחזיקה שטחים בתפיסה צבאית ליישב את תושביה בשטחים אלה. לדבריו, "ממשלת ישראל ממשיכה לעשות פעולות של התנחלות וכשהיא אוסרת על פעולות מחאה נגד ההתנחלויות, זה חלק מהמדינות שלה לעודד התיישבות בשטחים בשליטה צבאית, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי", אמר קרמניצר.