להוציא השמאל מחוץ לחוק

את השמאל הישראלי צריך להוציא עכשיו אל מחוץ לחוק. למה ללכת סחור סחור? בשביל מה כל מלאכת החקיקה המתישה, חוק אחרי חוק? למה לנו כל ההצעות, התקנות, בתואנות שונות ומשונות? במקום כל אלו אפשר לעשות דבר פשוט: להכריז על השמאל כבלתי חוקי במדינת ישראל. כל מי שחושב שמאל, פועל שמאל, מפגין שמאל או מתרים שמאל - לכלא וחסל.

יוקם נא עוד "מתקן שהייה" לזרים, הפעם לזרים בתוכנו - השמאלנים - ויהיה מחננו טהור. כך אפשר יהיה לשקף נאמנה את הלך הרוח של הרוב, וגם לשרטט את דיוקנה האמיתי של הדמוקרטיה הישראלית.

בישראל 2011 לא לגיטימי עוד להשתייך אליו. לא לגיטימי להיאבק למען זכויות אדם, להילחם בכיבוש ולחקור פשעי מלחמה. על כל אלה מעמידים ישראלים אל עמוד הקלון. מתנחל גונב אדמות הוא ציוני, ימני מחרחר מלחמות הוא פטריוט, רב מסית הוא מנהיג רוחני, גזען מגרש זרים אזרח נאמן - ורק השמאלן בוגד. הלאומן אוהב ישראל - והשמאלן עוכרה. האחד לא צריך להתנצל על מאום, השני צריך להוכיח שאין לו אחות. בישראל 2011 לא מדובר עוד רק בנהמת לבו של השוק; עכשיו כבר משתתפות רוב מערכות השלטון והחוק בחגיגת הדה-לגיטימציה המסוכנת הזאת.

הכנסת מקימה ועדת חקירה פרלמנטרית, שלא היתה מביישת את הסנטור ג'וזף מקארתי, לבדיקת מימונן של עמותות השמאל, כמו היו אירגוני פשע; נורי אל-עוקבי, פעיל זכויות הבדווים, מושלך למאסר בעוון הפעלת עסק בלא רשיון, והשופט זכריה ימיני לא מתבייש לקבוע שעונשו הוחמר אך ורק משום שפעל למען זכויות הפזורה הבדווית; יונתן פולק, מראשי ה"אנרכיסטים נגד הגדר", אקטיביסט נגד הכיבוש שכל חברה בריאה היתה מתגאה בו, נשלח לכלא בעוון רכיבה על אופניים בשדרה; מוסי רז, ח"כ לשעבר, שעמד לתומו על שפת מדרכה במהלך הפגנת מחאה בעקבות הריגתה של מפגינה בבילעין, הוכה בידי שוטר, נכבל ונעצר; ופעילי שלום נחקרים בידי השב"כ ומוזהרים מראש שלא לבצע עבירות.

ארגון רופאים הוא "שמאל קיצוני", עמותה חברתית "עוכרת ישראל", משקיפות מחסומים מסורות "בוגדות" ומרכז מידע "סייען טרור". מתנחלים יוצקי שמן וזבל על ראשי חיילים, וחבריהם מציתי הכרמים לא מועמדים לדין - ופולאק נשלח לכלא. חיילים שהורגים נושאי דגלים לבנים עוד לא נענשו, אבל מי שחשפו זאת כבר הוקעו. ואל כל אלה צריך להוסיף את מבול הצעות החוק, מהנאמנות ועד הנכבה - הכל מתכנס לתמונה אחת מבהילה: השמאל, אויב העם והמשטר.

כל זאת בזמן שהנזק האמיתי לדיוקנה של ישראל ולמעמדה הבינלאומי נגרם ממדיניות הסירוב והכיבוש של ממשלתה, מפעילותם האלימה של צה"ל והמתנחלים ומהפעילות הגזענית של מחוקקיה ורבניה. יום אחד של "עופרת יצוקה" הבאיש את ריחה יותר מכל הדו"חות כולם, ומסגד אחד שהוצת הוציא את דיבתה רעה יותר מכל המאמרים כולם. אבל את אלו איש לא קורא לחקור, איש כמעט לא מועמד לדין בעטיים. שארית הפליטה של השמאל, היחידים שעוד שומרים על שמה המוסרי, הבודדים שמצילים את הגחלת הדועכת של דיוקנה האנושי - מואשמים, מורשעים ונענשים, והאשמים האמיתיים - חפים מכל אשם. המשטרה, מערכת המשפט, הכנסת, השב"כ וצה"ל עושים יד אחת עם תועמלני הימין, קטגורים בלא משפט, והשמאל נותר ללא סניגור.

חוק אחד ויחיד יפשט את ההליכים. יידע כל ישראלי שאסור. אסור להאמין בישראל צודקת, אסור להילחם בעוולותיה, אסור להיאבק על דיוקנה. ובכל זאת אל הלב מתגנב הספק - האמנם רוצים כל מחרחרי המאבק בשמאל, מראשי משטרת הימין ועד למחוקקי הימין, ב"דמוקרטיה" הזאת בלעדיו? האמנם הם מבינים מה הם עושים?