תיירות בסגר כתבה שנייה בסדרה | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

תיירות בסגר כתבה שנייה בסדרה

תיירות בסגר כתבה שנייה בסדרה

רביעי, 19 אוגוסט, 2009
source: 
הארץ online
author: 
עמירה הס

 

 
הטכנולוגיה הירוקה ברמאללה נחסמת בגשר אלנבי 
 
מאת עמירה הס, רמאללה
מוחמד סבעאווי ובנו חאלד, פלסטינים המתגוררים בקנדה, יכולים לככב בפרסומות לתחייה הכלכלית בערי הגדה המערבית. ואולם, הקשיים שמערימה ישראל על חופש התנועה שלהם אל תוך שטחי הרשות גורמים להם לחשוב על צמצום פעילותם בארץ
 
חאלד סבעאווי בשכונה ברמאללה שהוא ואביו מוחמד, בתמונה למטה, בנו. ''בפעם הבאה תבוא דרך אלנבי'', ייעץ פקיד משרד הפנים
תצלומים: עמירה הס

מוחמד סבעאווי, בן 65, יכול היה לככב בכל דבר פרסומת שנכתב באחרונה על התחייה הכלכלית בערי הגדה המערבית. מטרתו "לחזק את כלכלת פלסטין על ידי ניצול יכולותיה שלה" יכולה להשתלב היטב בכל חזון של "שלום כלכלי". אלא שבחודשים האחרונים סבעאווי - איש עסקים פלסטיני במוצאו ובעל אזרחות קנדית - החל להרהר שמא עדיף לו לצמצם את פעילותו העסקית בארץ, בשל הקשיים שמערימה ישראל על חופש התנועה שלו ושל בנו חאלד, השותף לעסקיו. השניים כבר התחילו לחשוב על קפריסין כבסיס פעולה חלופי.

אחרי 15 שנים שבהן הוא יוצא ונכנס לארץ כמעט בלי בעיות, בשל עסקיו כשותף בכיר בחברת ביטוח וכראש דירקטריון המנהלים של חברת בנייה, באפריל השנה סורבה כניסתו של סבעאווי דרך נמל התעופה בן גוריון. "בפעם הבאה

 
 

תבוא דרך אלנבי", ייעץ לו פקיד משרד הפנים, וזאת לאחר שקצין תיאום כלכלה במינהל האזרחי בבית אל הצליח לשכנעו לא להעלות את האזרח הקנדי על מטוס בחזרה לאיסטנבול (לשם נסע לפגישת עסקים). שבע שעות בזבז סבעאווי באותו יום בשדה התעופה.

סבעאווי יצא שוב דרך אלנבי ושב ב-2 ביוני, מבלי להסתכל מה הוחתם בדרכונו. רק כמה ימים לאחר מכן, כשנסע לפגישות עם אנשי עסקים ישראלים, הוא למד שהוויזה שקיבל היא "לשטחי הרשות הפלסטינית בלבד". הוא הגיע למחסום חזמה בפסגת זאב במכונית שעליה מספר רישוי צהוב, ישראלי. החייל במחסום עלעל בדרכון, והורה לסבעאווי המופתע לחזור על עקבותיו.

חברת התוכנה שאת מוצריה ושירותיה הוא קנה בכחצי מיליון דולר היא ישראלית. המכוניות בחברתו ישראליות גם כן. כך גם ספקי ציוד של חברתו. ישראלים רבים מתעניינים בקשרים עם החברה הבת שלו, שבנו המהנדס מנהל, המפתחת טכנולוגיה "ירוקה" מתקדמת לחימום וקירור בתים תוך ניצול טמפרטורת האדמה (ראו תיבה בעמוד זה). אבל הוא ובנו - שני אזרחים קנדים - מנועים מלהיפגש עמם.

סוף סוף אזרח סוג א'

סבעאווי שנולד ב-1944 בכפר סלמה (כיום דרום תל אביב), גורש ב-1948 לעזה עם משפחתו ואחר כך נדד בין כוויית למצרים - תמיד כאדם "סוג ב'" ללא אזרחות. ב-1987, כשחאלד היה בן ארבע, עבר סבעאווי לקנדה עם משפחתו - שם לראשונה חש כאזרח שווה. ב-1996 כשהוקם "מרכז פרס לשלום" סבעאווי מספר שצורף לחבר הנאמנים, ואף השתתף בשלוש או ארבע ישיבות - עד שפסקו עם פרוץ האינתיפאדה.

את הסניף המרכזי של חברת הביטוח שהקים בעזה נאלץ סבעאווי להעביר לרמאללה, משום שאחרי ההתנתקות ישראל הפכה את כניסתם של אזרחים זרים לרצועה לכמעט בלתי אפשרית. ב-2005 הוא ואנשי עסקים פלסטינים וערבים אחרים הקימו חברת בנייה והשקעות "UCI" שמרכזה ברמאללה ושהונה נאמד ב-40 מיליון דולר. לפני שנתיים עברה החברה למשכנה הקבוע בבניין חדש - "הכי ירוק ברמאללה", כדברי חאלד הבן - שמותקנת בו מערכת גיאו-תרמית למיזוג.

בימים אלו הם משלימים את בנייתה של שכונת מגורים בצפון רמאללה, מרחק שלושה ק"מ מאוניברסיטת ביר זית - 62 בתים דו-משפחתיים עם אולם ספורט, בריכה, מגרש משחקים לילדים ומרכז מסחרי. לטקס ההשקה של הפרויקט, לפני כשבועיים, בא ראש הממשלה, סלאם פיאד, שנדהם לשמוע ממנו, כנראה לראשונה, על "ויזה לרש"פ בלבד". בבניינים בשכונות המגורים האחרות שהם מתכננים בגדה ובעזה יותקנו כבר מערכות גיאו-תרמיות. זאת, כמובן, בתנאי שהם יוכלו להישאר בארץ.

גאווה והתלהבות מהולים בתסכול ודאגה

ההתלהבות, הגאווה, התסכול והדאגה נשמעים בערבוביה בקולו של חאלד סבעאווי בן ה-25. סבעאווי, מהנדס שהתמחה באנרגיה, הצטרף לאביו ברמאללה לפני כשנתיים וחצי ועומד בראש החברה הבת "MENA Geothermal" שהקימו לפני כשנתיים. זוהי החברה היחידה מסוגה במזרח התיכון (כולל ישראל) ובצפון אפריקה.

עיסוקו של חאלד סבעאווי בטכנולוגיה הירוקה שבה התמחה מחייב אותו להרבות בנסיעות. לכן - אשרות התייר שקיבל בשנתיים הראשונות להיותו פה - לא הפריעו לו. גם לא הפריעה לו העובדה שמעולם לא קיבל "אשרה מרובת כניסות", שהיתה חוסכת את הבירוקרטיה החוזרת ונשנית. אבל בינואר השנה הכל החל להשתבש. בסוף ינואר הוא שב מוועידת פסגה בינלאומית לאנרגיית העתיד באבו דאבי, דרך מעבר הגבול שייח חוסיין. כניסתו וכניסת מנהל אחר בחברתו - גם הוא פלסטיני ואזרח קנדי - סורבה.

"היינו בהלם", הוא סיפר, "אמרו לנו: ?אתם מבלים יותר מדי בישראל'. אמרנו להם: ?אנחנו עובדים ברמאללה'. אמרו לנו: ?אסור לכם לעבוד, יש לכם ויזת תייר'. אמרנו: ?נהיה מאושרים לקבל ויזת עבודה, אבל אי אפשר'".

דין ודברים דומה היה באפריל בין אביו לבין פקיד משרד הפנים בבן גוריון. מהנדסים קנדים שחאלד סבעאווי ביקש להביא לחברה ה"ירוקה" שלו ביקשו אשרת עבודה בשגרירות ישראל בקנדה. נאמר להם, לדבריהם, שזה בסמכות הרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית אמרה, כמובן, שזה לא בסמכותה. ישראל כמעט ואינה מנפיקה אשרות עבודה לזרים שעובדים בגדה המערבית וברצועה. היא מעדיפה בדרך כלל את הסידור של אשרות תייר שמתחדשות.

חאלד סבעאווי ומנהלו נאלצו לחזור לעמאן, בלילה. אביו התקשר לכל העולם, עד שהגיע למינהל האזרחי שהבטיח כי הם יוכלו לחזור דרך גשר אלנבי. שבוע לאחר מכן הם ניסו את אלנבי - ושוב הושבו ריקם. מיואשים, הם נסעו לקנדה, משם ניהלו את העסקים בשלט רחוק. רק לאחר חודש וחצי, שבהם עבדו בעיקר בלילות כדי להתאים עצמם לשעות העבודה ברמאללה, הצליח סבעאווי הצעיר לחזור לרמאללה בזכות השתדלויות ובהתערבות המינהל האזרחיinfo-icon. באפריל הוא קיבל אשרה לשבוע בלבד. לפעמים הוא קיבל אשרה לחודש בלבד.

ב-29 ביוני הוא חזר לאלנבי מכנס בשארם א-שייח על "אנרגיה מתחדשת". הוא שוב הוכה בהלם, כשכניסתו סורבה - וזאת אחרי שמונה שעות המתנה במעבר.

שוב טלפונים, שוב הבטחות, שוב השתדלויות - וכשהורשה להיכנס כמה ימים לאחר מכן - החותמת שהוטבעה על דרכונו היתה לחודש בלבד - ולשטחי הרשות הפלסטינית בלבד. אותה חותמת הוטבעה בדרכונו הקנדי לפני שבוע. בשל כך הוא נאלץ לבטל פגישת עבודה עם משקיע ישראלי, שמתעניין בשותפות עמו.

ממתאם הפעולות בשטחים, שאחראי על המינהל האזרחי, נמסר בתגובה: "מתאם הפעולות בשטחים מתמקד בצד ההומניטרי ומנסה לסייע לזרים, אשר להם צרכים הומניטריים מוכרים ומאפשר כניסתם לאיו"ש למילוי צרכיהם וביצוע עבודתם. שאר הנושאים - בטיפול משרד הפנים".

השיטה הגיאו-תרמית - חיסכון של עד 70% באנרגיה

מיזוג גיאו-תרמי מנצל את העובדה שהאדמה שומרת על טמפרטורה קבועה לאורך כל עונות השנה - משבע מעלות צלזיוס במקומות קרים יותר עד ל-21 מעלות צלזיוס במקומות חמים. צנרת המים שמותקנת בבניין מחוברת במשאבה מיוחדת ולא גדולה ללולאה מצינור המותאם במיוחד, שמוחדרת לאדמה בעומק של כ-100 מטרים מתחת לפני הקרקע. בחורף, המים שעוברים דרך הלולאה ומועלים לבניין חמים מטמפרטורת החדר ובקיץ המים שמועלים קרירים מטמפרטורת החדר. חום המנוע שמפעיל את המערכת (בצריכה נמוכה של חשמל) מוחזר לאדמה ולא נפלט לאוויר. החיסכון באנרגיה מגיע עד ל-70%. לפי סוכנות ההגנה על הסביבה האמריקאית, מערכות גיאו-תרמיות הן "היעילות ביותר מבחינת אנרגיה, הנקיות ביותר לסביבה והיעילות ביותר מבחינת היחס בין עלות לחלל הממוזג".