יאסוף, איסכאכא, שער עונתי ממזרח לאריאל, תצפית על שער עונתי דרומית לתפוח מערב

תלונת מורות בבית הספר התיכון: הצקות המתנחלים המופיעים באיסכאכא בכל מיני שעות, משפיעות לרעה על יכולת התלמידות (והתלמידים) להתרכז בלימודים.
המורות בבית הספר התיכון סיפרו שזו הפעם הראשונה שהן פוגשות נשים ישראליות. שמחו מאוד להכרות.

שני שערים עונתיים שוממים - (1) שער איסכאכא ליד הכניסה המזרחית לאריאל. השער לא נפתח ב-12.50, השעה היעודה על ידי המת"ק (על פי הטבלה). אף פלסטיני לא נראה באזור.
(2) שער על השביל המוביל מיאסוף אל אדמות הכפר הסמוכות להתנחלות תפוח. עליו לא ידענו כלל, ולא בטוח אם / מתי אמור להיפתח. 
 

10.15 יאסוף. 

הצקות מתנחלים וצבא - 
היגענו לכפר לפי הזמנתו של א.ח. בטלפון אל ציפי.  מיד כשהיגענו סיפר על אירוע שקרה ביום שישי 26/2 ליד הגן והמעיין הסמוכים לכפר.  שני מתנחלים עם ילד היגיעו בשעה 6.00 בבוקר למקום השייך לכפר, ללא הזמנה... 
[בביקורים קודמים שלנו בכפר שמענו שיש בכפר כעס רב על המשך ההתפשטות של התנחלות תפוח אל "תפוח ב'" ואנשי הכפר אף פנו לבג"צ בתביעה להחזיר את האדמות שעליהם היא נבנית].
בשבת, 27/2, שוב היגיעו למעיין שני מתנחלים. הפעם קיבלו אותם הפלסטינים, בזריקת אבנים, והשניים ברחו להתנחלות תפוח ב' =מערב.

כעבור 10 דקות הופיע במקום הצבא ואיתו כמה מתנחלים.  החיילים נחלקו ל-3 קבוצות; אחת שמרה על המתנחלים, שניה ליד המעיין ושלישית בכניסה לכפר. הם ירו רימוני גז והלם וגם אש חיה. לא היו נפגעים והפלסטינים חזרו לכפר. החיילים התפנו לערוך חיפושים בבתים.
א.ח. הדגיש שזו הייתה הפעם הראשונה שקרתה בכפר התנגשות מסוג זה עם הצבא. עם זאת, מחסומי פתע מוצבים בכפר מידי פעם כבר שנים רבות. 
בעת הביקור שלנו היגיע לבלדיה, להיפגש עם ראש הכפר, גם צוות של הטלביזיה הפלסטינית.

שער חקלאי עונתי (1), קרוב להתנחלות תפוח.
לשאלתנו על שערים חקלאיים אמר א.ח. כי ישנו מחסום חקלאי על שביל המתפתל מהכפר אל אדמותיהם הסמוכות להתנחלות תפוח. השער נפתח לפעמים על ידי המת"ק בימי החריש והמסיק. לא ידע לציין מועדים מדוייקים. הוא חושב שהשער ייפתח בימים רביעי וחמישי.
בהמשך המשמרת יצאנו לחפש את השער.

הכרות עם נשים פעילות -
כשנכנסנו לכפר, פגשנו ליד הבלדיה קבוצת נשים, אחת מהן חברת מועצת הכפר.  עמדנו בחוץ לשוחח איתן, והסתבר שהיו בדרכן לפעילות במועדון הנשים. הן הזכירו מגוון פעילויות  שמקיימות, ואנחנו סיפרנו על הפעילות שהייתה לנו עם מועדוני נשים בכפרים פלסטינים אחרים. ראש הבלדיה שהשתתף בשיחה, התלהב והאיץ בנו לקיים פעילות כזו גם בכפרו. הנשים היביעו עניין ללמוד עברית ואנחנו ביקשנו מהן ערבית. הבטחנו שנבוא בעוד כמה שבועות להיפגש איתן ולתכנן פעילות משותפת. 

מפגש עם המנהלת ומורות בבי"ס תיכון לבנות יאסוף-איסכאכא
 נכנסנו עם מארחנו מיאסוף לבית הספר המשותף לשני הכפרים. כבר שבועיים אין לימודים בגלל שביתת המורים הדורשים לשפר את תנאי עבודתם.
למרות זאת מנהלת בית הספר וכ-5  מהמורות הסכימו להיפגש ולשוחח איתנו. זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלנו בכך שמנהלת בי"ס הסכימה להתראיין בלי לבקש אישור ממשרד החינוך הפלסטיני.
היצגנו את עצמנו, המורות סיפרו על בית הספר ועל התלמידות, ואמרו שזו פעם ראשונה שהן פוגשות נשים ישראליות. שמחו מאוד להכרות.
המנהלת ומורות אחרות סיפרו שהבנות באות ללימודים ברצון, לא כי זו 'חובה', אלא כי הן מעוניינות בכך. לעיתים הן באות לבי"ס עייפות ולא מרוכזות, אחרי שמתנחלים מגיעים לכפר, מפחידים ומפריעים להן לישון, להכין שיעורים ולהתרכז בלימודים.
 כמחצית מבין התלמידות שמסיימות את כיתה י"ב ממשיכות ללמוד באוניברסיטה, בעיקר באונ' הפתוחה. 10 המצטיינות בבחינות הבגרות מקבלות מילגת לימודים מהכפר.

המורות איתן דיברנו גרות בסלפית ומגיעות כל בוקר לאיסכאכא ללמד. הן באות בהסעה או ב'מוניות שירות'. לעיתים קרובות קורה שהן מאחרות ללימודים בגלל מחסום פתע של הצבא בגשר שמתחת לכביש לאריאל. 
בדרך אגב גם סיפרו  שבאותו יום גם מחסום חווארה נסגר.

איסכאכא. 
א.ק. ראש המג'לס סיפר כי לפני שבועיים, אחרי הביקור הקודם שלנו, נכנסו חיילים  לכפר וליד הסופרמרקט זרקו רימוני גז והלם, ואף ירו באוויר, כדי להפחיד.
ביקשנו לדעת על מצב השערים העונתיים, והוא הסכים לבוא איתנו בשעה היעודה לשער איסכאכא הסמוך לכניסה המזרחית לאריאל. 

12.40. שער עונתי (2) איסכאכא, ליד הכניסה המזרחית לאריאל  זהו שער רחב עשוי מחוטי ברזל משורגים שנמצא על אדמה חקלאית של הכפר הכלואה בין דרך הביטחון מדרום מזרח לאריאל לבין הכביש המוביל מאריאל מזרח אל כביש 60.  השער החקלאי נמצא סמוך מאוד לשער הכניסה המזרחית לאריאל. אין עליו מספר או ציון. גם ראשי המועצות אינם ידעים יותר.

כשכבר היינו במקום ולא פגשנו אף פלסטיני, אמר לנו א.ק שהשער ייפתח לחקלאים ביום שישי הקרוב. הלוואי!
בהתקרבנו למקום עמדה שם מכונית מסחרית ובה שני אזרחים. נראה שעמדו בתצפית שמירה על הכניסה לאריאל.  כשניגשנו לצלם את השער, הם דרשו לצלם אותנו. הפנינו את הגב. 
כעבור דקות, בדרכנו חזרה על דרך העפר , הופיע מולנו ג'יפ צבאי עם כמה חיילים. הם היגיעו כנראה על פי קריאה של שני שומרי אריאל. סמל ראשון נמרץ ומאיים חקר אותנו, ורצה לדעת מה עשינו במקום האסור עלינו, בהיותו שטח בטחוני. ניסינו להתעלם מהעוינות שלו, לומר לו שבאנו לראות את המחסום החקלאי ולברר איתו אם ומתי השער אמור להיפתח. לא הצלחנו. הוא חקר גם את המלווה שלנו שנסע לפנינו במכוניתו, וחששנו שבגללנו ייטפל אליו. 
בדרכנו בדרך עפר אל השער וממנו, הפנה המלווה שלנו את תשומת ליבנו לכך שמשני צידי הדרך מצטברות  ערימות של פסולת בניין המושלכת לשם דרך קבע ע"י הבנאים מאריאל.

13.10. תצפית מרחוק על שער עונתי (1) באדמות יאסוף הקרובות לתפוח.

בשיחה עם א.ח. מיאסוף הוא הסביר לנו שישנו שער עונתי אחד על השביל המתפתל במעלה הגבעות מהכפר עד סמוך להתנחלות תפוח. השער נפתח ע"י המת"ק רק לימים אחדים, לחריש ולמסיק. לדבריו, השער אמור להיפתח בימים רביעי וחמישי. 
את השער עצמו ראינו רק ביציאה מיאסוף כשעצרנו על הכביש, כדי לצפות מרחוק על השביל המתפתל צפונה לעבר התנחלות תפוח, ולחפש אותו.  בעזרת נדים הצלחנו במאמץ לאתרו. שער עשוי ברזל יצוק כמו רוב המחסומים המוכרים לנו. ציפי הצליחה לצלמו למרות המרחק הרב.