ג'יוס

התארחתי אצל ידידים מהכפר ג'יוס ונסענו לראות את המחסומים החקלאים באזור.

6.35 מחסום חקלאי ג'יוס  935 (פלאמיה דרום)
המחסום נפתח בזמן . 2 חקלאים עם טרקטורים ובני משפחה כבר היו במקום. כולם ניגשים ומוסרים את תעודותיהם לבדיקה. חיילי משטרה צבאית עוברים במהירות על פרטיהם ומאשרים והם חוזרים לטרקטור ועוברים איתו . במהלך המשמרת ספרתי כ-12 חקלאים  עם טרקטורים ובני משפחה כולל ילדים (בחופשת מהלימודים) שיצאו לעבודות השדה ובוודאי ליהנות מהטבע ולהכיר את חלקות אבותיהם. בשיחות עם חקלאים הם ציינו שגדוד הצבא הזה פועל כשורה, אינו מקשה ואין בעיות. אבל בו זמנית  ציינו שיד חקלאים שמתקשים מאוד להשיג היתרים. טון הדיבור  דווקא של החיילת כלפי החקלאים כרגיל אדנותי ומצווה: "אחורה! תסתדרו בשורה, אני אחליט כשתיגש וכו'.."  אלה  הפכים הקטנים המעידים על מכלול הכיבוש.
עזבנו ב-7:10 כדי להספיק להגיע למחסום הבא.

7:25 מחסום חקלאי  ג'יוס דרום 1012 7:25
המחסום שאמור להיפתח ב-7:20 עדיין סגור. מחכים. חקלאי עם חמור, ומשפחה. הקישור הפלסטיני הודיע לחקלאים שהמחסום שוב יפתח ואכן נפתח ביום שישי. החקלאים מתלוננים שעדיין אסור להעביר כבשים לרעות במרחב התפר. כמו כן חקלאים מעטים יחסית משתמשים במחסום זה כי כאן המעבר הוא לאדמות מעטות המגדלות גידולי בעל בלבד.
7:30 התקשרתי לחמ"ל להודיע שהמחסום עדיין לא נפתח. בדקו וציינו שהיתה כנראה בעיה כלשהי במחסום הקודם 935 ולכן החיילים יאחרו מעט .
7:45 החיילים מגיעים, פותחים את השער. החקלאים נבדקים ועוברים ללא בעיות. החיילים סוגרים ועוזבים תוך 10 דקות אף שעליהם להישאר במקום 20 דקות.

9:15 – פגישה עם ראש המועצה גסאן חריישה  
לדברי ראש המועצה הם הפסיקו להתעסק עם הבקשות להיתרי מעבר חקלאיים בגלל עומס מטלות על המועצה. הם מפנים את הבקשות לקישור הפלסטיני בקלקיליה, פרט לבעיות בקבלת היתרים שנמשכות לאורך זמן. לכן אין לו סטטיסטיקה מסודרת לגבי הפניות הללו. המועצה מטפלת רק בבקשות להיתרים לבעלי מקצוע הנדרשים לעבוד באדמות שבמרחב התפר. עוד לדבריו, עם העברת מסלול הגדר לפני כשנה וחצי הוחזרו 2000 דונם לשטח הפלסטיני, אבל עדיין 4000 דונם של אדמות החקלאים כלואות במרחב התפר, ובהן מגדלים החקלאים גידולי שלחין – כמו עצי  הדר, אבוקדו ושסק, זעתר וירקות בחממות. במרחב התפר נותרו 3 בארות המספקות מים לחקלאים, המופעלות עדיין ע"י משאבות הפועלות באמצעות דלק. הוא מבקש את עזרתנו ועזרת ארגונים אחרים, אליהם כבר פנה (יש דין , בצלם), בהעברת תפעול המשאבות בבארות מדלק וכן בבניית מאגר מים נוסף ממתכת במרחב התפר. הדבר יפחית את הוצאות החקלאים על מים ב 50% כמו בבאר שעברה לשטח הפלסטיני, וגם יאפשר שליטה מרחוק על אספקת המים. החקלאים מתלוננים על הפער בתשלום עבור המים בין החלקות במרחב התפר לעומת אלה שחזרו לשטח פלסטין.
לדבריו  ב 14.8.14 באספת ראשי מועצות הכפרים באזור הבטיח להם ראש המנהל האזרחי דאז דוד מנחם, שתוך שבועיים יקבלו היתרים לביצוע עבודות לחשמול הבארות. גם הרמת"ק הקודם הבטיח כל הזמן ולא עשה דבר. הרמת"ק הנוכחי ראים פלאח, לדברי ראש המועצה, חתם על המסמכים אבל הקצינים תחתיו ( נ' וא' ) מסרבים לאשר זאת. הבטחתי לנסות לבדוק מה ניתן לעשות .

בשלב זה חנה בר"ג  התקשרה ישירות לקצין האחראי נ' וזה מסר לה שהמינהל האזרחי  לא מתכחש לעובדות ולהבטחות, אלא שידיו כבולות. לקבלת היתרי מעבר ועבודה במרחב התפר יש לפנות באמצעות הקישור הפלסטיני לחברת  החשמל ולמועצת המים הלאומית ולקבל אישור לביצוע השינוי. לדבריו כבר מזמן נשלח לפלסטינים מכתב בערבית המפרט זאת. העברתי את הידיעה  הזו לראש המועצה באמצעות מתורגמן ונמסר לי שהוא מעולם לא שמע על המכתב והוא יבדוק את הדברים. הובטח לי שיעדכנו אותי מה קורה ובהתאם לכך נראה כיצד לפעול הלאה.

פעילות צבאית בכפר ג'יוס בלילה שבין ה13-14.2.16
בשעה 2200 שמעתי בתוך הבית בו התארחתי קולות של רימוני רעם ויותר מאוחר הושלכו גם רימוני גז מדמיע . התושבים מורגלים  לכך לפחות פעם פעמיים בשבוע. הצבא מתגרה ועורך סיבובים מיותרים בתוך הכפר ללא כל סיבה, ילדים ובני נוער כמובן כועסים ומשליכים אבנים על כלי הרכב הצבאיים הממוגנים לחלוטין ואז הצבא משיב בירי חי. ביום חמישי היה כנראה גם פצוע ברגלו . התושבים נמנעים מלדווח בפייסבוק או בכלי תקשורת אחרים, כי כל ידיעה כזאת גורמת לצבא לערוך מעצרים בקרב הפצועים ומשפחותיהם.
כך, שגרת כיבוש נוראית. בישראל כל רקטה שפגעה בשטח ריק מקבלת כותרות ראשיות בכלי התקשורת ופה בכל כפר בגדה  – כאילו כלום לא קרה. כאילו זה חלק טבעי מהמציאות. כל אחת מאתנו מוזמנת להציע לבני משפחתה לחיות ולו שבוע ימים תחת שגרת הכיבוש הזאת. אני הצעתי לקרובי משפחתי אך לצערי גם הם שבויים בקונספציות הביטחוניות  של ישראל ובטענה שהפלסטינים אשמים בגורלם , ואין מה להשוות בין יהודים לפלסטינים שהם טרוריסטים בהגדרה ואילו אנו רק מגִנים על עצמנו.

מחסומים חקלאיים עונתיים –
לפני חודש ויותר פנו אלי מכפר תלת לפתוח את השער העונתי לעבודות החריש והגיזום שהגיע זמנן. הם הגישו בקשה באמצעות הקישור הפלסטיני אך לא קיבלו תשובה ראשונית של קצין המנהל ח' היה שהם פותחים כל שנה בזמנים קבועים וכו'.          
מניסיוני בשנים קודמות - מעולם לא היו זמנים קבועים לעונות החקלאיות (הנושא אף הועלה בפגישת נשות מחסום watchעם נציגי המת"ק). בהמשך, אחרי תזכורות שונות של נשות מ"ו, כמו שושי ותמי,  התברר שרק לפני שבועיים נערכה ישיבה ראשונה בנושא בין הקישור הפלסטיני בקלקיליה ואנשי המנהל האזרחי ואז הוחלט לפתוח ב 22.2.16  לששה ימים בלבד. אין לדעת מה קרה בישיבה עצמה, אך סביר להניח שהצבא מציב את התאריכים הנוחים לו והקישור הפלסטיני עונה הן בלי לערער. כל זאת כאשר בשבוע שעבר מזג האוויר היה נוח לחלוטין לחריש ולגיזום ואילו השבוע צפויים גשמים ... אבל מי סופר את הפלסטינים.
קציני המת"ק הזוטרים אומנם מבינים ועושים מאמצים באופן אישי לעזור ככל שיוכלו במסגרת תפקידם, אך לא יותר מזה, כי הם לא יפעלו מעבר למדיניות הכוללת שלא יינזקו. וכך ממשיך לו הכיבוש ומעמיק ואין אור בקצה המנהרה.