תורמוס עייא, מרדא, חוות חקלאות פרמקלצ'ר

צופות: 
דבורק'ה אורג, אנה שידלו, ציפי עיינות, דליה קליינמן, עליה שטראוס (מדווחת)
31/01/2016
|
בוקר

תורמוס עייא היא עיירה פלסטינית קטנה, שניצבת בערך בחצי הדרך בין שכם לרמאללה, משתדלת בכל כוחה להגן על אדמותיה מפני סיפוחן הזוחל למאחז עדי עד. המתנחלים טוענים שהם חוכרים את האדמה מממשלת ישראל. לאיכרים מתורמוס עייא יש מסמכים שמוכיחים שהם הבעלים של האדמה ושהם מעבדים אותה.

מרדא - חוות חקלאות הפרמקלצ'ר הינה מקום מרתק, שבו כולנו יכולים ללמוד מהי חקלאות בת קיימא.

 

תורמוס עייא – ו., סגן ראש מועצת תורמוס עייא, קיבל את פנינו במשרדו. הוא סיפר קצת על עצמו. הוא מהנדס אזרחי בהכשרתו, שקיבל את התואר מאוניברסיטת שיקגו ב- 1980. הוא עבד במספר מדינות בדרום אמריקה.

ו. היה גם פעיל לזכויות האזרחים הפלסטיניים בישראל ונאבק נגד אפלייתם והרס בתיהם. הוא השתתף בסדנאות שעסקו בנושאים אלה בפלסטין ובמדינות רבות בעולם.

הבעיה הבוערת באזור של תורמוס עייא נגרמת על ידי מאחז עדי עד. עשרה ימים לפני הביקור שלנו שני בולדוזרים הגיעו והחלו לגלח את שטח האדמה שמשתרע מדרום מזרח לשילה וממערב לעדי עד. הבולדוזרים גילחו 300 דונם של אדמה, שהמתנחלים טוענים שהם חוכרים מממשלת ישראל; האדמה שייכת לתושבים מתורמוס עייא ומקריוט. ו. טילפן למת"ק, שאמר לו שידיו כבולות. לאיכרים מתורמוס עייא ומקריוט יש מסמכים שמוכיחים שהם מעבדים את השטח הנתון. ו. גם ביקש סיוע מהצלב האדום. הבולדוזרים עצרו את עבודתם, אבל המתנחלים אמרו שהם יחזרו כדי להמשיך את העבודה. ו. אומר שתושבים מתורמוס עייא ייצאו לשדות כדי למנוע את גילוח אדמתם. ו. אומר שאיכרים מתורמוס עייא ומקריוט הגישו 93 תביעות בעלות לקרקעות שעדי עד יושב עליהן, אך לא היה לכך שום תוצאה; עדי עד ממשיך להתפשט. ו. אמר ש"לפי הנסיון שלנו, אף אדם לא הצליח לעשות דבר בעניין". אמרנו שניתן את מספר הטלפון שלו ל"יש דין".

כדי להדגים את מה שבאמת קורה, ו. מספר לנו שלפני 15 שנה המת"ק הכריז על ההתנחלות עלי, שנמצאת צפונית לתורמוס עייא, כבלתי חוקית; ביום שלמחרת עלי חוברה לרשת החשמל ולצנרת המים.

שאלנו מה צה"ל עושה בתורמוס עייא ונענינו שחיילים מתייצבים בכניסה לתורמוס עייא באופן בלתי קבוע. לפני חודש החיילים התייצבו בכניסה לעיירה בכל יום במשך שבוע. הם בדקו את כל כלי הרכב שנכנסו ויצאו מהעיירה ובמיוחד צעירים שנסעו בכלי רכב. לפעמים צה"ל חוסם את הכביש לתורמוס עייא לזמן מה, ולפעמים צה"ל שולח סיור ממונע לעיירה.

ו. הכריז באוזנינו ש"אנחנו, הפלסטינים, שואפים לחיות כבני חורין. אנחנו רוצים לחיות כשכניה של ישראל, על 22% משטחה של מולדתנו ההיסטורית (הגדה המערבית ורצועת עזה). כעת נראה שישראל מוכנה לנהל משא ומתן רק על 10% משטחה של מולדתנו ההיסטורית".

ל- 95% מתושבי תורמוס עייא יש אזרחות אמריקנית. השגרירות האמריקנית מטפלת בבעיות רבות, אך לא בבעיות שנוגעות לקרקע – לבעלות עליה או לשימוש בה. במקרים של סכסוכי קרקעות עם מתנחלים לישראל יש "מנדט" והיא  הפוסקת בסכסוכים אלה. (ו. מספר לנו שהוא ראה במו עיניו מתנחלים מיידים אבנים על נציגים של השגרירות האמריקנית). לפני כ- 18 שנה חבר במועצת תורמוס עייא הראה את הדרכון האמריקני שלו לחייל צה"ל בכניסה לעיירה. החייל זרק בזלזול את הדרכון לתוך הבוץ שבצד הדרך. כשנציג השגרירות האמריקנית שמע על כך הוא הופתע.

בתורמוס עייא יש כעת כ- 4,000 תושבים. לכ- 7,000 איש יש קשרי דם לתורמוס עייא, אך הם חיים בחו"ל – בארה"ב ובמספר מדינות בדרום אמריקה. תושבי חו"ל אלה שומרים על קשר הדוק ביותר עם משפחותיהם בתורמוס עייא, ומבקרים שם באופן קבוע. ל- ו. יש שישה ילדים; שני בנים לומדים בטנסי שבארה"ב; שלושה ילדים חיים בדרום אמריקה, ורק בן אחד חי בתורמוס עייא.

בדרכנו מתורמוס עייא למרדא עברנו ליד שילה. לאורך הכביש שמוביל לתוך שילה ראינו שישה או שבעה אוטובוסים שעמדו שם. לאחר מכן ראינו באנר שמכריז "ברוכים הבאים לתנועת הנוער בני עקיבא בט"ו בשבט". ראינו המון בני נוער שצעדו  משילה לכיוון האוטובוסים. הם כנראה סיירו בשילה.

כשעברנו על פני זעתרה (צומת תפוח) לא הבחנו בשום פעילות חורגת מהרגיל שם.

מרדא:The Permaculture Farm, Palestine Branch("חוות הפרמקלצ'ר, סניף פלסטין").

מ. קיבל את פנינו בחווה שלו. מבקרות אחרות ממחסום ווטש ביקרו כבר בחווה, כך שאסקר את הביקור שם בקצרה. בכניסה לחווה מ. הראה לנו דבר מה שהוא זה עתה רכש: ארבעה מיכלי מתכת מרובעים ישנים וגדולים מאוד. המיכלים איכסנו פעם זפת ששימשה לייצור אספלט לסלילת כבישים. כשהם יצאו משימוש מ. רכש אותם. בכוונתו של מ. להתחיל למלא אחד מהם בפסולת מזון מהמטבח שלו. לאחר שהפסולת עומדת במשך זמן מה, היא מתחילה לשחרר גזים, שניתן להשתמש בהם לבישול או לחימום. מיכל אחד כזה יספק את צורכי ביתו של מ., ומ. ילמד אנשים אחרים כיצד להשתמש במיכלים כאלה. גז חינם! היש דבר טוב מזה? מ. פנה לקרנות סיוע כדי שיממנו לו את הקמתן של שש או שבע מערכות כאלו במקומות שונים.

אטרקציה נוספת בחווה של מ. הינו הגן האנכי שלו. הוא עשוי מצמיגים ישנים שהועמדו בצורת עיגול; צמיגים נוספים עומדים על קצותיהם של הצמיגים במעגל התחתון ביותר, וכך הלאה. בסה"כ קיימות ארבע "קומות" של צמיגים. החלל שנוצר במרכז המבנה מלא באדמה, וכך כל הצמיגים; כך נוצרה גבעה קטנה. ירקות ניטעו בכל הצמיגים ובראש ה"גבעה". הצמיגים יוצרים מערכת אקלים בזעיר אנפין. במשך היום הם צוברים את חום השמש, ושומרים על חומם של הצמחים כשמזג האוויר קר. בקיץ הצמיגים פולטים את החום במשך הלילה וכך יוצרים טל שמרווה את הצמחים. שלט שמכריז "The Global Village Institute, Marda Permaculture Farm, Palestinian Branch" ("מכון הכפר הגלובלי, חוות הפרמקלצ'ר במרדא, סניף פלסטין") תלוי בחווה. מורים נשלחים לחווה כדי ללמוד את משנתו של מ. כולנו יכולים ללמוד הרבה ממנו.

הבעיה הגדולה היחידה  שמ. דיבר עליה הינה הביוב שזורם מאריאל לתוך שדות מרדא. סרחון כבד אפף את מרדא במשך שבוע של גשם כבד.

בדרכנו לתוך השטחים הפלסטיניים הבחנו שוב בצינור הגדול שעכשיו מכיל את הביוב ואת הפסולת מאזור התעשייה ברקן – בדיוק במקום שבו זרם מפל ביוב שראינו בכל ביקור. כשיצאנו מהשטחים הפלסטיניים באותו כביש הבחנו במפל ביוב חדש, במרחק של 200 מטר מהמקום שבו זרם מפל הביוב הקודם.