בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ה' 31.1.08, בוקר

צופות: 
רחל א. ונאוה א.
31/01/2008
|
בוקר

 


ביום שלאחר דו"ח ועדת וינוגרד צה"ל עובד לפי הספר: יורד שלג אז לא שולחים את משמרת הבוקר מאיתמר לעוורטא והאמבולנס צריך לחכות .

06:20  אין בידוק של משמר הגבול בשער שומרון .

אחרי אריאל שני צידי הדרך עוטים שלג, ככל שאנו מטפסות גם הכביש הופך מושלג ואנו מקפידות לנסוע בעקבות שבילי המכונית שלפנינו.

הכניסה למרדה פתוחה, החסימה  בזיתא נמשכת.


06:45  צומת זעתרא/תפוח:

המחסום ריק ממכוניות גם ממערב וגם מכיוון חווארה.

חיילי המחסום התחלפו שוב. הפעם מילואימינקים. המפקד, סטודנט להנדסה, מחמיץ את תקופת הבחינות אך מרגיש שהוא בשליחות!


07:00  במחסומי יצהר/בורין אין בדיקה .


בחווארה:
מוניות בודדות במגרש החנייה. הולכי רגל ספורים עוברים במהירות . אין מכוניות הממתינות למעבר, אין משקפת. חיילות העוקץ  משחקות עם הכלבים בתפיסת כדורי שלג (תמונות תשלחנה בנפרד). המפקד משתכנע שבאין מכוניות המנסות לעבור נוכחותנו אינה מפריע לפעולת המחסום ואנו לא נשלחות אל מעבר לקו הלבן.


07:30  עווארתא: 
המחסום סגור.  ביחד אתנו מגיע המת"ק ומייד מתחיל לטלפן לברר מה קורה. תור של מכוניות בכניסה וביציאה. "בית הקפה" נטוש. בצד המחסום ממתין הטנדר של הכלבנית. שלושה חיילים אפופים מציצים מהפילבוקס. מסתבר שהם משמרת הלילה ולא באו להחליפם. הם לא רשאים לפתוח את המחסום. המת"ק ממשיך לדבר עם המפקדה שלו, אנחנו מדברות עם מפקדת החטיבה וכולם אומרים שהנושא בטיפול.  מגלים לנו שהחיילים ממשמרת הבוקר נמצאים באיתמר אך בגלל השלג יש איסור נסיעות בצה"ל (מה שלא הפריע למת"ק ולכלבנית להגיע).

בחשש רב אנו מטפסות במעלה ההר לכיוון איתמר ולמרות הכביש המושלג הפוקוס הקטנה שלי אינה מחליקה ואנו מגיעות לבית פוריכ בשלום. שם ממתין רכב צבאי, שכנראה הגיע קודם לכן מאיתמר. אנחנו מנסות לדבר עם הנהג אך מפקד המחסום מתנפל עלינו בצעקות: אסור לכן לעמוד כאן, אסור לכן לדבר עם החיילים במכונית ולשבור לי את הסמכות.

המפקד ("שמי אלירן מור-יוסף תרשמי עם מקף") רעול פנים ותוקפני ביותר: "עצם נוכחותכן במחסום הורסת לי את היום. שלא תעזי לצלם. תראי לי מה צילמת, תמחקי מייד את התמונה או שאפוצץ לך את המצלמה על האף, אני אזמין משטרה, אני אגיד שאת מסיתה (?!), את רוצה שאשים עלייך אזיקים וכו'"

היות והיו מעט מאד אנשים ומכוניות (שעברו בדיקה סופר מדוקדקת) חזרנו לעווארטא.


08:30  עווארטא.
המחסום עדיין סגור. המת"ק מתחבא מהשלג בטנדר של הכלבנית. מול המחסום ממתין אמבולנס ועד מהרה מצטרף אליו אמבולנס נוסף שאורותיו מהבהבים. אנחנו מטלפנות לחטיבה - הנושא בטיפול.  טלפנו למת"ק ר. והוא הבטיח לדבר עם זה שבמקום.  אני מנסה להוציא את החיילים מהפילבוקס וכרגיל הם אחוזי בעתה מהעובדה שאני מטפסת במעלה הגבעה.

סוף סוף יוצא חייל ובידו מפתח וראה זה פלא: המחסום נפתח למרות שהחיילים ממשמרת הבוקר טרם הגיעו. אחרי ששני האמבולנסים עברו החיילים האמיצים ממשיכים בבידוק המשאיות.


08:40   חווארה:
תור ארוך של הולכי רגל ממתין בקור בסככה. החיילים יצאו לסיבוב לא ברור ליד הקרוסלה של הנכנסים לעיר.  לאחר זמן מה נפתח מסלול בידוק נוסף. כמעט ואין מכוניות וצוות העוקץ מתחמם ליד התנורון בבקתה. 

אחרי זמן קצר של הפוגה שלג קל מתחיל לרדת ובמגרש החנייה נהרות של מיםinfo-icon קפואים.

בדרך חזרה אנו רואות את הרוקחת של חווארה צועדת במרץ בשלג ונותנות לה טרמפ כדי שתוכל לפתוח את בית המרקחת מוקדם. בעיירה מעט פעילות, בתי הספר סגורים ולצערינו גם חנות הבקלאוה.

09:15 צומת תפוח/זעטרא  אין תור.


קצת לפני שער שומרון אנו מסתכלות מראש הגבעה: מאחורינו יורד שלג ומישור החוף שטוף שמש. ממש שתי מדינות לשני עמים.