בית איבא, שבי שומרון, יום ג' 29.1.08, בוקר

הערה: כמי שהיתה לפני הרבה מאד זמן בבית-איבא 'התרשמתי' מאד מההשקעה הכספית (האדירה) והעיצובית בקיבועו של המחסום: איי התנועה, אבני השפה, התמרורים, הרמזורים, עמדות הבדיקה, הגדרות התוחמות את המחסום מהמחצבה. המחסום ניצב לתפארה כאי המנכיח את הכיבוש והשליטה, כאשר בואך בית-איבא מכיוון מזרח, בין השלט האדום המסביר לישראלים כי מדובר בשטח בשליטה פלסטינית לבין מיתחם המחסום, ישראל שהיא השליטה בכח ובפועל של האזור אינה מטפלת בתשתית הכבישים הרעועה.

בית איבא:

8:02 – תנועה ערה בגלים של אנשים הנכנסים אל שכם. באופן כללי, הנכנסים לא נבדקים. עם זאת, שתי צעירות שכנראה לא מכירות את המחסום ניגשו לעמדת הבדיקה, לא ידעו אם להמשיך או להמתין. החייל מבקש מהן את הת.ז.. הן ממשיכות מיד.

מעט מאד אנשים יוצאים. גברים מבוגרים ונשים נבדקים בתור נפרד. שחרור חגורות המכנסיים היא אקראית ולא כולם נדרשים להסירן.

בעת שהותנו במחסום, עד 5 כלי רכב המבקשים להיכנס לשכם בכל רגע נתון. את מספר כלי הרכב המבקשים לצאת היה לנו קשה לאמוד. המטריה לא עמדה בפני הרוח העזה, כך שלא יכולנו לצאת מהמיתחם המקורה כדי לראות אותם.

בתחילה עמדנו ברחבה סמוך לעמדות הבדיקה. אחד החיילים ניגש אלינו וביקש שנזוז, כיוון שעוברים שם אנשים, שנשאיר את השטח 'נקי'. התרחקנו מעט אחורה.

8:55 – עזבנו את בית-איבא. 

9:00 – שבי שומרון. אין כלי רכב, אין אנשים