א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ג'ית, ענבתא, קלקיליה, יום א' 23.12.07, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אליקס וו', סוזאן ל' (מדווחת)
23/12/2007
|
אחה"צ

סכום

במשמרת חורפית של אחר הצהריים בשטחים
הפלסטינים הכבושים, אנו מתפלאות על כך
שאנו נזכרות בקטע מספרו של לואיס קרול, מעבר למראה:

"אמר סוס הים בקול

הגיע זמן לשוחח על הכל,

על נעליים – וספינות –

על דבש צרעות –

על כרוב ועל מלכים"

[מבוסס על תרגום של ענת שפיצן]

אמנם נכון שאיננו יכולות שלא לציין
שאנו מוקפות בשדות, בהן גדל כרוב וב"מלכים" או שליטים, שיש להישמע
להוראותיהם. חוץ מזה, כל משמרת של מחסום
WATCH אכן מכילה "הכל" – כל מה שקשור
להכחשת האנושיות של ה"אחר" וזכותו לחיים הוגנים. לכן אין זה משנה אם
משוחחים "על נעליים – וספינות –על דבש צרעות – על כרוב ועל מלכים", כי
השורה התחתונה, הקרובה תמיד אלינו, היא לא "מעבר למראה ", אלא
המציאות המחרידה, שלא ניתן להעלותה על דל שפתיים, ואשר אם אנו איננו מדווחות
עליה, תישאר מועלמת ובלתי נראית.

16:45 קלקיליה

אנו מצלמות את השלט, הידוע לשמצה, אשר
אוסר את הכניסה לשטחים הפלסטינים הכבושים – אחד השלטים היחידים הכתובים גם בערבית
וגם בעברית. אנו מתעקשות וחוזרות דרך כביש מס' 55, פונות ממנו דרומה ומגיעות, בדרך
עפר שמאחורי אחת המשתלות, אל:

13:10 חבלה – השער החקלאי

החיילים סוגרים לא רק שער אחד, אלא
מספר שערי מתכת צהובים, המוצבים בין כמה משתלות או באמצע שדה כרוב. כמובן ששני
החיילים המוצבים במקום צועקים עלינו "לא לצלם". אנו שמות לב לכך שאין
שלט המודיע את שעות הפתיחה של השער, אשר נמצא במקום שאנו חונות בו. אולם אנו למדות
במהרה שהשערים נפתחים שלוש פעמים ביום, למשך שעה
אחת כל פעם: בדיוק הפסדנו
את הסגירה של שעה 13:00, כשהגענו לדוכן הירקות והפירות הטריים, ליד משתלה יפה,
מלאה בצמחים צבעוניים. אנו שומעות על זוועות אזור התפר – פלסטינים העובדים את
אדמתם, כמה דונמים מעטים, אינם מורשים לבנות עליה, אף סככה ללינת לילה; יותר גרוע
מכך, כמובן, השב"כ (שרות הביטחון הכללי) לוקח מהם את אישורי הכנסה, ללא כל
סיבה נראית לעין; יתרה מכך נתמכת ההחלטה ע"י המת"ק, שמציע, ברוב טובו, שהפלסטינים
"ידברו עם אלוהים – אין אף אחד אחר שאפשר לדבר אתו". אחד הגברים
הפלסטינים מציע שהמשמרת שלנו תכלול שתי נשים פלסטיניות (רעיון טוב) ומתלונן על
הענישה הקולקטיבית שהוטלה על קלקיליה (50,000 תושבים הנענשים בגלל עבירה של יחיד)
ועל הפלישות הליליות של הצבא לכפרים בסביבה.

14:10 שער 753 וא-ראס

חיילי המילואים להוטים, נימוסיים
ושמחים; יש אפילו קומקום חשמלי המחובר לחשמל, המסופק בשפע למחסום כפרי זה, ונערך מפגש
רעשני עם חיילים ברכב חיל הרפואה, שעובר במקום ועוצר לכמה דקות. אין איש במגדל
השמירה, אך שתי תחנות המחסום בא-ראס מאוישות וכלי רכב הבאים מטול כרם והנוסעים
אליה נבדקים. בתור המשתרך במורד הגבעה יש בדרך כלל לא יותר משלוש או ארבע מכוניות. טנדר מעוכב ומועבר לצד, אולם
לאחר שיחת טלפון מהירה, ממשיך בדרכו דרומה.

14:30 ג'וברה

ששה עד שמונה כלי רכב, בעיקר מכוניות
עם בני משפחה, נמצאים בדרך החוצה מהשטחים הפלסטינים הכבושים. בזמן שאנו מצלמות את
אותו השלט שראינו בקלקיליה, המוצב ב"מיני מסוף" שכאן, אנו עוצרות ליד
אחת המכוניות הפלסטיניות-ישראליות החוזרות: משפחות שביקרו אצל קרוביהם בטולכרם
בחג "
עיד
אלאצֿחא
" (חג הקורבן) וחוזרות שמחות, אלמלא המחסומים הרבים
והעובדה שאחד מהם שואל אותנו אם שמענו על הרעיון להעביר (לטרנספר) את הפלסטינים
הישראלים לשטחים הפלסטינים הכבושים.

14:50 ענבתא

כלי רכב ישראלים ופלסטינים עוברית
בחופשיות מטולכרם ואליה; אחד מחיילי המילואים ניגש אלינו כדי לומר שהוא אתנו, אבל
"אני בתפקיד – חברי מגיעים"; מה שמשאיר כפתוחה את השאלה הברורה לאדם
חושב, אז למה הוא עושה זאת?

14:55 מונית מעוכבת ונבדקת באמצע
הכביש, כך שמיד נוצר תור של עד 20 כלי רכב. המפקד מגיע לראש התור, מעביר את כולם
בהינף יד והתור נעלם תוך שלוש דקות – עד הפעם הבאה.

14:58 מעכבים קליניקה רפואית ניידת של
הארגון הפלסטיני לעזרה רפואית (
PMRS), הנושאת שלטים המראים שהיא באה מאיטליה; שתי דקות לאחר מכן
עוצרים מיניבוס, בודקים את תעודת הזהות של צעיר אחד מבין הנוסעים ונותנים לו
להמשיך בדרכו; שני כלי רכב נוספים עם נוסעים אינם מעוכביםinfo-icon כלל. האקראיות של הכיבוש
ממשיכה.

אנו שמות לב, בשביעות רצון מסוימת, שיש
הרבה כבשים,הרועים בצד הכביש או נודדים עם רועים בשדות, אולי בהתאם לעונה, אולם
הדבר רומז לכך שיש בכל זאת הרבה ששורדים את חג הקורבן!

16:45 בדרך מג'ית לקלקיליה

ליד פתחו הקדמי של הבית הוורוד, מבנה
המאחז הבלתי חוקי, ניצבת ערימת עפר גדולה. ליד הדרך יש מספר שלטים חדשים, בעברית,
הממליצים (ליהודים) לקנות רק מסוחרים יהודים! חיילים עוצרים כל רכב פלסטיני הנוסע
מזרחה, כולל אוטובוסים ומוניות.

17:00 קלקיליה

כשאנו מתקרבות, עדיין משתרך תור ארוך
של כלי רכב, בעיקר מכוניות פרטיות, אולם הוא נמוג עד שאנו חונות והולכות לעמוד ליד
שוטרי משמר הגבול. אחד מהם מתקרב אלינו, אולם שוטר אחר קורא לו בסימני יד ומספר
לו, כפי שאנו שומעות במעומם, מי אנחנו ומה אנו עושות. מכוניות מועברות בחושך בעזרת
פנס ואין בדיקות בזמן שאנו נוכחות במקום, מלבד בדיקה של מכונית ישראלית ארוכה אחת,
שגם היא מועברת במהירות לכיוון העיר.