זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 19.12.07, אחה"צ

צופות: 
שרון ל., רחלי ב.-רושמת. אורחת: הנרייטה, עיתונאית מדנמרק
19/12/2007
|
אחה"צ

יום ראשון של חג הקורבן

   14:40 מחסום זעתרה - 13 כלי רכב מכיוון מערב.    

הכפר חווארה - 
כל החנויות סגורת חוץ מחנויות הבשר העמוסות שאריות  וחנויות המכולת. 
   
14:50 מחסום חווארה- מעט תנועה באופן יחסי. תור האנשים קצר ומכוניות בודדות עוברות. מכוניות ישראליות שמנסות להכנס לשכם מנועות.  
האנשים עוברים מלווים במשפחותיהם, כולם בבגדי חג, רבים נראים חדשים. אווירת חג. המנהג הוא לבקר את הנשים ממשפחתך: אחיות, בנות, דודות.  גם הילדים מוכרי הקפה עוברים כשכל המשפחה סביבם, מלאי חיוכים. יחד עם זה, ואולי בגלל הניגוד המשווע לאווירת הנינוחות של החג, התבטאויות העלבון והזעם על המחסום רבות וחריפות יותר.  
ויש גם אנשים עובדים: הסבלים, נהגי המוניות ומוחמד [אב ל-3 בנות קטנות ובכל יום עומדת להיוולד הרביעית] - מוכר הקפה. אין מספיק כסף, הם אומרים, קנינו בגדים חדשים לחג. כולם עצובים. כועסים.  
א., מפקד המחסום מדבר איתנו בידידות. גם יחסו לפלסטינים סביר. ניכר שהוא בין הבודדים שזוכר שמדובר בבני אדם: הורים עם בנם בן ה 28 יוצאים משכם לביתם. הבן שכח את תעודת הזהות בבית וגם אינו זוכר את המספר. האב מדבר עם א. המפקד שמיד עושה פעולות שונות כדי לוודא את זהותו של הבחור ומאפשר לו לעבור עם הוריו, ללכת הביתה. מדהים עד כמה המובן מאליו נעשה פעולה הומניטרית יוצאת דופן.   
 
16:20- עזבנו. לאחר כ-2 דקות נסיעה, בכניסה לכפר חווארה, מחסום שלא היה שם קודם. 8 כלי רכב. למה לא? לכבוד החג. 16:35
 
16:35 זעתרה - 27 מכוניות ממתינות בתור ארוך, ארוך.