חווארה, אסרו על ישראלים לחזור הביתה אחרי ביקור משפחה בחג

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
חווה ה., ויוי צ., נוגה ק., רוני ה. (מדווחת)
30/12/2006
|
Afternoon
Seriously? Does this make us safer?

חווארה, 30.12.06, אחה"צ, כשנהגנו על כביש מס. 60 חפשנו מחסומי-דרכים, תלוליות עפר או מחסומים שיתכן וסולקו במסגרת ההקלות המובטחות, אבל לא הצלחנו להבחין בשום הקלה בהגבלות התנועה.

רק בצומת ג'ית המחסום לא היה מאוייש.
בחווארה חוסל שוק הרוכלים כדי לפנות מקום לבניין של מסוף.
ביום הראשון של איד אל אדחה הייתה תנועה יחסית קלה. לא הרבה אנשים עמדו בתורים אבל ההמתנה הייתה בכל זאת ארוכה. הפלשתינאים יצאו מן המחסום לבושים בגדי חג אך עם פנים חמורים. הם התלוננו שלא הופעלו שום הקלות. הם קיוו שלא יהיה עליהם לחכות היום, אבל לעומת זאת בזבזו 25-45 דקות בתורים. החיפושים היו כרגיל ובגלל המצב הכלכלי הגרוע הם לא נשאו הרבה חבילות.

נקראנו לעזרה על ידי שני גברים צעירים, ישראלים, בעלי תעודות זהות כחולות. הם לא הורשו על ידי החיילים לעבור מפני שלא היו אמורים להימצא בשכם.
אנו מתקשרות למפקד המחסום לומר לו שבהתאם לדיווחים בכלי התקשורת ערבים ישראליים מורשים לבקר קרובים באזורים הפלשתינאים בזמן החגים. הוא אינו יודע על כך ואין לו פקודות.
אנו מדברות עם הנציג של המת"ק במחסום. גם הוא אינו יודע אבל מכל מקום אין הוא מטפל בישראלים.
אנו מתקשרות לקו החם של הצבא. כן, הם יודעים על ההחלטה הזאת, אבל אין להם סמכות משפטית בכל מה שנוגע לישראלים.
נדמה כאילו לאף אחד אין זכות להחליט בעניים ישראלים, מלבד לחיילים שמותר היה להם לעכב אותם. הזמן עף, וכעת יש כבר 10 פלשתינאים עם תעודות זהות ישראליות שמחכים לקבל את התעודות שלהם.
משפחה אחת עם שלושה ילדים קטנים רועדים מקור.
החיילים ונציג המת"ק מסתובבים בשטח מבלי שהדבר יפריע להם. הם מוכרחים לקרוא למשטרה.

כל מי שאנו מתקשרים עמו מסכים עמנו, אבל...כל אחד יודע שפלשתינאים ישראליים מורשים לבקר קרובים באזורים הפלשתינאים – מלבד החיילים שאינם יודעים דבר!

בסופו של דבר אנו מחליטות לצלצל לח"כ ברקה, שמבטיח לעשות משהו.

אנו מתקשרות לעמירה הס שמתקשרת לחדר המלחמה של החטיבה. כן, כמובן, לישראלים מותר לבקר קרובים בזמן החגים. נעביר את הפקודות למחסום. בסופו של דבר, אחרי כמעט שעה של התעכבות, עשרת הישראלים משוחררים ויכולים לחזור הביתה!

אנחנו רוצות להיות בטוחות שאחרי שאנו נעזוב החיילים לא יעכבו יותר מחזיקי תעודות זהות ישראליות.

"על כל מקרה ומקרה יוחלט באופן פרטני" – זאת התשובה, ואני מבינות ששום דבר לא בטוח. אנו גם למדות שהייתה החלטה לפני כחודש שלכל תושבי שכם, גם הצעירים, יש הזכות לעזוב את שכם. אולם הנסיון שלנו אינו מעיד על כך. ובכן אומר לנו נציג המת"ק, יש ימים בהם ההחלטה הזאת אינה מיושמת.. (מה שמיושם תמיד היא הסיסמא "להחזיק את התושבים במצב מתמשך של חוסר בטחון").