מחסום ג'בעה /מעבר הל"ה (גוש עציון)

בית לחם וסביבתה: ג'בעה, יום ג' 28.11.2006, בוקר משקיפות: יהודית א., תמר א. (מדווחת) הגיעו דיווחים שיש מוקדם בבוקר עיכובים במעבר הפועלים במחסום ג'בעה על הכביש מצומת גוש עציון לבית שמש, קרוב לקו הירוק. יצאנו לבדוק.בדרך ראינו עשרה עד עשרים איש בצומת טנטור שכבר עברו את מחסום 300, ובנשאש היו מוניות אחדות.06.07 – חסימת צוריף/צומת כביש הגוש (כביש 367) – כביש ג'בעה-צוריף (כביש מספר 354).כביש ג'בעה-צוריף חסום לכלי רכב בצד של צוריף. עשרות פועלים שהשאירו את המכוניות שלהם מאחורי החסימה מגיעים ברגל לכביש הגוש ומחכים להסעה או הולכים ברגל לכיוון המחסום שנמצא במרחק של כמה מאות מטרים. בכניסה לג'בעה עומד ג'יפ צבאי.06.10 – 06.20 – מחסום ג'בעה.תור של כעשר מכוניות, שלושה חיילים מסתכלים על הנהגים ובדרך כלל – כאשר ברור שמדובר ביהודים - נותנים לעבור ללא בדיקה. מתנחל מנסה לעקוף את התור ועובר לנתיב התנועה הנגדי, אך נשלח בחזרה לסוף התור. מתנחל שני מצליח לעקוף, מסירים עבורו את חסימת הפלסטיק ששמו על הנתיב הנגדי. אנחנו עוברות עם התור תוך שתי דקות. ליד המחסום בכיוון הקו הירוק מחנה צבאי קטן ופילבוקס ובכיוון התנחלויות גוש עציון מגדל תצפית. בצד הזה מתבצעים עבודות תשתית, לדברי אחד החיילים יורחב המחסום לארבעה נתיבים וייראה כמו מחסום תרקומיא. שלט אחד בכיוון הקו הירוק מצהיר שאסור להכניס סחורה לישראל במעבר הזה ושלט נוסף מודיע שהמעבר "לישראלים בלבד" – עם ההגדרה הידועה ממחסומי אפרטהייד אחרים מי נחשב ישראלי (כולל מי שזכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות ותייר בעל אשרת כניסה בתוקף). אם כך, כיצד נכנסים הפועלים למקומות עבודתם? החייל אומר שנותנים להם לעבור.אנחנו חוזרות לחסימה של צוריף כדי לשמוע גם מהפועלים. מעבר למחסום, בחזרה לגוש עציון, מברך אותנו שלט כניסה מעוצב באבן: "גוש עציון ברוכים הבאים".06.25 – 06.40 חסימת צוריף.כשלושים פועלים מחכים ליד הכביש, הג'יפ הצבאי כבר איננו. אנחנו מדברות עם אדם שעובד בבית שמש. הוא מסביר שבאים טרנזיטים עם נהגים יהודים או פלסטינים מירושלים ומביאים את הפועלים לעבודה. לפעמים הם צריכים לשלם על זה, לפעמים "בעל הבית" משלם – לפי הסכם. הנסיעה לבית שמש לוקחת חצי שעה. לפעמים יש במחסום בעיות, תלוי בחיילים. לפעמים החיילים גם נכנסים לכפר ו"מתפרעים". זה קורה די הרבה, אומר האיש. אז הם מסירים זמנית את החסימה, שנמצאת כאן מאז תחילת האינתיפאדה, עבור כלי הרכב הצבאיים.הפועלים כאן כולם אנשים מבוגרים יחסית – ברור, כי צעירים אינם מקבלים אישור כניסה לישראל. מת"ק עציון אחראי לאישורי הכניסה של תושבי צוריף, אך הם לא יכולים לנסוע אליו בדרך הישירה על כביש הגוש שאין עליו תנועה חופשית לפלסטינים, אלא צריכים תחילה לנסוע דרומה-מזרחה לבית אומר ואחר כך לחזור צפונה למת"ק. אך תושבי צוריף עדיין יכולים לומר ששיחק להם מזלם, כי למרות שהיציאה הצפונית מכפרם חסומה לכלי רכב, נותרה להם עוד דרך אחרת לצאת אל העולם במכונית. מצבם של תושבי ג'בעה יותר חמור. אמנם אין חסימה על הכביש שיוצא מהכפר לצומת, אך הם לא יכולים לנסוע לשום מקום משם – בכביש הגוש אין להם תנועה חופשית ולצוריף הם אינם יכולים להיכנס עם מכונית. כל סחורה שהם מבקשים להביא משם או לשם צריכה לעבור את החסימה בשיטת גב-אל-גב וילדי בית הספר צריכים לחצות ברגל את כביש הגוש. זו לא רק חצייה אסורה של כביש בינעירוני שעליה שוטר במצב רוח רע יכול לרשום דו"ח, אלא זה בעיקר מסוכן. המכוניות נוסעות מהר, ובדיוק כאן יש מפתל בכביש הגוש שמסתיר מכוניות שבאות מכיוון הקו הירוק. בג'בעה יש רק בית ספר יסודי. גן ילדים ובית ספר על-יסודי נמצאים בצוריף. ראינו ילדים בגיל ארבע-חמש לחצות את הכביש.בכך טרם הסתיימו הצרות של ג'בעה. עוד מעט יבנו את הגדר היכן שעתה החסימה, ומי יודע האם תישאר בכלל יציאה לצוריף, אפילו רק רגלית. על מפת אוצ'ה מסומנת "מנהרה מתוכננת". ג'בעה אמורה להיכלל במובלעת של הכפרים מערבה מבית לחם – חוסאן, בתיר, נחאלין וואדי פוקין. הכפרים האלה יותר רחוקים מג'בעה מאשר צוריף, ועל מפות בצלם ואוצ'ה לא נראה כביש שמחבר את ג'בעה לשאר כפרי המובלעת אלא אם כן יתנו להם לנסוע על כביש הגוש... 06.40 מחסום ג'בעה. החייל מסתכל לתוך הטרנזיט לפנינו שמוביל פועלים, אך כעבור פחות מדקה משחרר אותו.