ג'ובארה-ענבתא

ג'ובארה-ענבתא, יום ב', .13.6.05, אחה"צ.משקיפות: דפנה ב' (מדווחת)אורחת: קארין ל' (אורחת מצרפת)ג'ובארה15:30 - שיירה ארוכה של מכוניות הרוצות לצאת מטול כרם. נכנסנו פנימה די עמוק אך לא הצלחנו לראות את סופה, האנשים אומרים שהיא מגיעה עד לפאתי העיר...האנשים מדווחים על שעתיים של המתנה בחום הכבד. עשן סמיך מכסה את האזור, וקשה לנשום....בנוכחותנו החל התור לזוז קצת מהר יותר, ועדיין לא נראה סופו...מתנדב קו התפר קיבל את פנינו בהטפת מוסר: איך אנחנו לא מכבדות את הפלסטינים בלבושנו (שתינו לבשנו חולצות קצרות שרוולים וקרין לבשה מכנסיים הנפתחות למטה - לא שונה ממה שאנחנו בד"כ לובשות), ושאנחנו "מגרות את הערבושים כדי שיאנסו אותנו". הסברנו לו שזה כנראה הראש שלו שרואה הזמנה לאונס בכל מקום.....אותו מתנדב בודק את תעודת הזהות שלנו בכל פעם שאנחנו זזות ולו צעד אחד מעבר למחסום. שנדע מי בעל הבית פה !פלסטיני שתעודתו הוחרמה שעתיים מוקדם יותר, הוא לא ידע למה ביקש את עזרתנו. לא הצטרכנו לעשות הרבה, כי כשהחייל ראה אותנו מתקרבות עם האיש, הוא שלף את התעודה ומייד החזירה לו... כבר לא "חשוד". שמח וטוב לבב הוא ממשיך בדרכו (כמה קל לשמח את אלה שלא נותרה להם כל זכות אנושית, והם כל כולם נתונים בידיים של אויבם, וכמה זה עצוב...)... בסך הכל, בנוכחותנו, לפחות, לא נמנעה יציאה מאף אחד.נאמר לנו שהמצב בענבתא קשה עוד יותר ולכן המשכנו.ענבתא 16:20 - "חסם הפתע" שאמור להיות זמני מקבל יותר ויותר צביון קבוע, אם כי, לדברי הפלסטינים התקועים בו, הוא לא נמצא כל יום, אלא כמעט כל יום - יריעה שחורה נמתחה מלמעלה להצל על החיילים, ושאר סימני נוכחות קבועה. לא ירחק היום בו יקדמו את פנינו גם קרוסלות.... גם פה תור ארוך. ספרנו 25-30 מכוניות. עומדים בין חצי שעה לשעתיים, מזיעים (לרוב המכוניות אין מזגנים) ומקללים. איך לא?עמדנו ליד אחת המוניות ושוחחנו עם הנהג אשר סיפר שהוא נוסע לרמאללה דרך קלקיליה משום שבזעאתרה (תפוח) לא נותנים למי שבא מטול כרם, שכם, ג'נין או קלקיליה לעבור.מפקד המחסום קרא לנו לבוא לעמוד לידם (מזמן כבר לא הזמינו אותנו החיילים לעמוד לידם), ימות המשיח ? לא כל כך ! לדבריו, אנחנו בקו האש שלהם, אם הם מאתרים "ברחן" ורוצים לירות בו !