בית איבא

בית איבא יום א', 29.5.2005 אחה"צ נועה פ., יהודית ב., נורה וחגית חברות מ"ו מירושלים ונעמי ל. (מדווחת) [ד'וח זה ממשיך את דו'ח משמרת בית איבא שיצאה לג'ברה כאשר אנו הגענו]17.00 - מחסום דרכים בפאתי הכפר דיר א- שראף, 2 דקות נסיעה מהמחסום. תור המכוניות ארוך ולא רואים את סופו משני הצדדים, חייל אחד בודק לסירוגין, חייל אחר עומד ולא עושה דבר. על גבעת טרשים מנגד 2 חיילים נוספים שומרים על קבוצה של 10 מעוכבים, צעירים מטול כרם שהורדו מהרכב בו נסעו וממתינים לדבריהם כשעה בשמש, יושבים על הסלעים ומכלים את זמנם. החייל אומר מה פתאום, הם כאן רק 10 דקות. אמרנו לחיילים שמחובתם לספק למעוכבים שתייה והם ענו "הם יכולים לבקש".החייל זרק לעברם בקבוק מים שנחת בחבטה על האדמה במרחק 2 מטרים מהסלעים עליהם ישבו. נורה שעמדה בסמוך העבירה אליהם את המים ואמרה לחיילים "ככה לא נותנים מים אפילו לכלבים".גם הנהגים התלוננו שהם ממתינים כבר שעה במכוניות, פניהם סמוקים מן החום הרב. היה שם אוטובוס מלא בנשים וילדים ומוניות עם נוסעים מכל הגילים. אמרנו לעצמנו שהנה הגיע הקיץ ועלינו להצטייד בבקבוקי מים למקרים שכאלו אשר בוודאי יחזרו על עצמם . התקשרנו אל הקמב"צ ובקשנו להבין את ה"הגיון" לטרטר אנשים שרק עזבו את המחסום או יגיעו אליו בתוך דקות. הוא הסביר את הנחיצות להיות זהירים לאור "חגורת הנפץ שנתפסה בבית איבא לפני ימים ספורים" שאנו בוודאי מודעות לתפיסתה וככשאלנו מה הקשר הבטיח לברר ולטפל. לאחר 15 דקות העבירו החיילים את כולם ללא בדיקה ונעלמו כל המכוניות. גם המעוכבים שוחררו להוציא אחד שהחייל אמר לו "אמרת שאתה ממתין שעה, עכשיו תמתין 3 שעות". לקחנו מהמעוכב מספר טלפון והמשכנו למחסום בית איבא. בשעה 17.33 - המעוכב עדיין לא שוחרר. התקשרנו אל המוקד של הצבא, החטיבה והמת"ק. כולם הבטיחו לבדוק ואכן בשיחת הטלפון הבאה הוא דיווח ששוחרר לביתו.17.25 - 10 מעוכבים, נערים בדרכם לטול כרם, נשלחים לעמדת הכליאה. לדברי החיילים המחשבים מקולקלים וצריך להמתין לתוצאות הבדיקה בשב"כ. 18.50 - במוקד של הצבא מאשרים בפנינו שאכן יש תקלה במחשבים. חלק מהצעירים המעוכבים מבקשים ללכת לשירותים. החיילים אומרים "אין שירותים, שיתאפקו". לאחר קול מחאה מצידנו מלווה אותם חייל אל צידי המחסום ושומר עליהם עם הנשק שלוף במשך כל הזמן.18.50 - צעיר ללא תעודת זהות מבקש להיכנס לשכם. הוא מציג לחייל מסמך הכתוב בערבית, החייל צוחק "זה כתוב בערבית, מה אני אעשה עם זה, רוח' אל בית, יאללה" והוא מגורש מהמקום.19.20 - לאחר עיכוב של שעתיים וטלפונים חוזרים לחטיבה ולמוקד של הצבא משוחררים הצעירים .במחסום עצמו עברו אנשים בודדים ללא עיכובים מיוחדים. גם כאן תהינו לאן נעלמו כל האנשים?הנכנסים לשכם, בניגוד לחווארה, מתבקשים להציג תעודות זהות.19.30 - עזבנו ובדרכנו התפוגג מחסום הדרכים שהיה בפאתי דיר א-שארף כלא היה.