בית איבא

בית איבא, יום ה', 9.6.05, בוקר משקיפות: עדה ה' (מדווחת)אורחות:קארין ל' (מצרפת), ארנה ד' משמרת ללא אירועים חריגים.7:30 –תור של 14 מכוניות משתרך למחסום בכיוון שכם. שלושה חיילים בודקים. בכל אוטובוס הנהג מתבקש לרדת ולצאת. חייל אחד נכנס ועובר בין הנוסעים, בודק תעודות זהות וחבילות, השני צופה עליו ועל הנוסעים מעמדת הנהג והשלישי עם רובה שלוף מחוץ לאוטובוס. נוסע צעיר הורד ונשלח ללכת ברגל אל המחסום. משאיות עוברות יותר מהר אחרי בדיקה אם מופיעות ב"רשימות". סך הכול לקח כ- 30 דקות למכונית ה-14 לעבור את המחסום.בדיקת הולכי הרגל שטחית. אנשים עוברים מהר, אין תורים, אין מעוכבים. החיילים מתנהגים בנימוס.הבדיקות של מכוניות משכם לישראל אטיות להפליא. קשה לדעת כמה מכוניות בצד השני. סוף התור לא נראה מהמקום בו עמדנו. אבל הזמן שעבר בין בדיקת מכונית אחת לשניה נראה ממושך. החיילים נראו משועממים וזזו בעצלתיים.לאורך הדרך למחסום מעט מאוד מוכרי שתייה או אוכל, נחבאים בשוליים.איש צעיר (בן 38) פונה אלינו ושואל אם נוכל לעזור לו לקבל כרטיס מגנטי. הוא אומר שהוא מנוע שב"כ כי ירו בו פעם ברגל. מסרנו לו את מספר הטלפון של פוראס עלאמי מהאגודה לזכויות האזרח.9:20 – ביציאה מבית איבא, מיד אחרי הפנייה לשבי שומרון – מחסום פתע. חמישה בחורים צעירים יושבים בשדה בשמש הקופחת. הם הורדו ממונית שנסעו בה. לדברי החיילים יש התרעות חמות מג'נין, וישחררו את המעוכבים אחרי שיקבלו אישור מהשב"כ. נהג המונית, אחרי עשרים דקות המתנה, מתייאש וממשיך לנסוע עם הנוסעים האחרים, משאיר את המעוכבים מאחור. לקחנו את מספר הטלפון של אחד מהם, דובר עברית, ויותר מאוחר אישר לי שכולם שוחררו אחרי כחצי שעה.