ריחן
ריחן, יום שני, 6.6.05 בוקר משקיפות: תמי שי. צלילה פ. (מדווחת)07:50 - 10:00 משמרת קשה שבמרכזה שב"חים
מעוכבים 3 שעות בשמש הקופחת לשווא, כי פשוט כי לחיילים לא איכפת מהם כלל.למרות שניתן אישור מהחמ"ל לשחרר אותם - החיילים, החיילות, נציג המת"ק א' שנהג באטימות מוחלטתן לכל סממן אנושי, לא ביצעו את עבודתם האלמנטרית ורק נאמו לנו על ביטחון המדינה.רק חייל אחד - סמל - היה נוכח במשמרת וביצע את המוטל עליו והתעניין וחזר והתקשר - ואז הגיעה התשובה: הרי כבר מזמן אישרנו לכם לשחררם! עמדנו ליד החיילים בנקודת הבידוק, וכל אותה עת לא היו מים למעוכבים. היום התקיימו מבחני בגרות ורבים מבין העוברים היו מורים ומורות.במכלאה ישבו בין ארבעה ל-16 איש - רובם שב"חים שעברו את הגדר למטרות פרנסה וכל רצונם היה לשוב הביתה בשלום.ההתנהלות של הקבוצה במשמרת התבלטה בהתעניינות-עצמית מתמדת, בינם לבין עצמם. חבורת ילדים במדים שמחליטים וקובעים התנהלות-חיים של משפחות רבות. במעבר כלי הרכב - איש מג"ב ישב ורשם את המכוניות שעברו מ"ישראל" לגדה.במעבר שממול - התנועה זרמה ללא כל עיכוב.מפקד המשמרת, סגן, התנהג באופן מיוחד בצורה בוטה כשנצמד לאחד הנהגים - שנשא ת"ז ישראלית - מהרגע שיצא מרכבו על-מנת לסייע בבידוק, כשהוא מכוון אליו כל העת את קנה הרובה שלו