ריחן

ריחן, יום שלישי 31.5 , אחה"צ משקיפות: לילך, ברוריה ותרצה (מדווחת)13:30-15:30 המחסום שקט ודליל. החיילים יעילים וגם אנושיים עד כמה שניתן במקום כזה.התנועה טפטפה, היו מעט הולכי רגל ומכוניות.בהגיענו הוכנסו 10 שב"חים לכלוב, הם שוחררו תוך פחות מחצי שעה.קבוצה נוספת של ארבעה גברים כבר הלכה לבד לכלוב בלי לווי של חייל וסגרה אחריה את שער הכלוב. קצת הזוי, כל אחד יודע את תפקידו "במשחק" ולכן גם אין עימותים. גם ארבעה אלה שוחררו יחסית מהר.במעבר המכוניות הגיע טרקטור רתום למיכלית קטנה, בדיקת המכלית היתה מאד יסודית ולכן נוצר תור של כ- 10 מכוניות. הנהגים כיבו את המנועים על מנת לחסוך בדלק ועמדו מחוץ למכוניות לשאוף אוויר צח, לעשן ולשוחח ביניהם. מרגע ששוחרר הטרקטור התור נמוג במהירות.ברוריה כנראה קצת הסתובבה לחיילים יותר מדי מתחת לרגליים ולכן הם ביקשו ממנה תעודת זהות,שלא היתה לה, ולעבור במגנומטר שלא הפסיק לצפצף (כנראה בגלל כפתור במכנסיים) ולמרות שכאמור היא לא עברה אף אחד מהמבחנים מפקד המחסום נשאר לשוחח איתה קצת ואף לספר לה שמאז שהגדוד החדש תפס את המחסום לא הוכנס אף אחד ל"שב"חיה" ואין לו כוונות לעשות זאת בעתיד.עזבנו מוקדם יחסית.