בית איבא

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
31/05/2005
|

בית איבא, יום ד' , 31.5.2005 אחה"צ אילנה ק' ואלה ה' (מדווחת). אחר-צהריים די שגרתי בשטחים. הדרכים פנויות. אין מחסומי פתע בדרך לחווארה ולבית איבא. בשעה 16:00 מצאנו מחסום דרכים אחד בצומת חווארה ולידו פקק של מספר מכוניות, שהסתיים לאחר זמן לא רב . במחסום להולכי –רגל בית-איבא האנשים עוברים במהירות, יחסית. ברקע -רעש ואבק של דחפורים. מ', מפקד המחסום וא' מהמת"ק מגלים גמישות והתחשבות. למשל- אב ושלושה בנים ,בעוד בתעודה רשומות רק בנות, הורשו לעבוד – מתוך שיקול דעת שהאיש פשוט לא עדכן את התעודה, כך גם ילדה בת 12 שהגיעה עם אחותה הבכירה וללא תעודת ההורים וכד'. חיילי המשטרה הצבאית וכן חיילי המחסום מדברים בגסות ובאדנותיות- אירג'ע לווארה ! אישה עם תינוק על זרועותיה התבקשה לפתוח חבילות, וכשניסתה לסגור אותן ביד אחת, החייל שמולה מביט בה וכלל אינו מעלה בדעתו להושיט יד לעזרה. כשא' החליף את מ' בפיקוד על המחסום האווירה עוד פחות נעימה. פקודות וצעקות להשלטת סדר, שהיו מיותרות לחלוטין, כיוון, שכאמור, רק מעט הולכי רגל היו במקום, אך א' היה חייב להראות מי כאן השולט.בכניסה לשכם תנועת כלי הרכב השתרכה באיטיות. נוצר פקק של כ-25 דקות. נראה ששני החיילים שבדקו את המכוניות האטו במכוון את קצב הבדיקה. כשנעמדנו להתבונן בהם, מבלי לומר מילה, זכינו למטר חרפות על חוסר הפטריוטיות שלנו וחוסר הערכה לעבודה הקשה שהם עושים "בשביל המדינה המזוינת הזאת". אחד החיילים מיהר לתת לי דגלון הוקרה שהם קבלו מנשים בכחול-לבן חיפה. הם סירבו לאפשר לנו להתבונן בהם. התרחקנו קמעה והתבוננו משם. א' המפקד וחיל נוסף התגייסו לעזרה והארבעה חיסלו את הפקק הגדול. נפרדנו מהם בסביבות 19:00, בברכת "כל הכבוד" על ההשתלטות על הפקק. לא ברור אם זו נתפסה כברכה או קללה.גזילת הפרנסה מנהגי המוניות בכניסה למחסום בית-איבאמדובר על הקו שבין שכם לקלקיליה ולטול-כארם. כ- 50 בעלי מוניות המאוגדים בתחנה, יושבים שעות רבות מחוסרי עבודה בכניסה למחסום בית-איבא ומביטים בעיניים כלות באוטובוסים של חברת תניב ה"גוזלים" להם את כל הנוסעים, מאחר שלאוטובוסים מותר להיכנס לשכם ואילו למוניות הכניסה אסורה. בעבר, המוניות הורשו להגיע עד צומת ג'ית והאוטובוסים הורשו להגיע עד מחסום בית-איבא. היום- התנאים שופרו- והמוניות מורשות להגיע עד המחסום ואילו האוטובוס מורשה להיכנס לעיר. לא יכולה להיות שום סבה ביטחונית הגיונית לאפליה בין חברת האוטובוסים למוניות. הנהגים ספרו לנו על הפסדיהם הכספיים וקשיי פרנסה, בגלל התחרות הבלתי-הוגנת.