חווארה
חווארה יום ב' 30.5.05 משמרת בוקר משקיפות: טל ב', ביריה ל' , מיקי פ' (מדווחת) עוד יום של כיבוש במחסומים.חסימה נוספת בזעאתרה, אוטובוס מעוכב במחסום דרכים ,בדיקת מונית ע"י כלבניות .מעוכב בגלל קיצור תורים . 08:30 צומת זעאתרה למחסום 3 כיוונים – נוספה חסימת פתע מאוישת בכיוון כפר יסוף (וכי למה?- "התרעות בטחוניות").תנועה זורמת בכל שלושת הכיוונים וכמעט אין בדיקה של מכוניות . 09.00 צומת יצהר לפני מחסום חווארה מחסום פתע של אנשי מג"ב . שיירה של כ-7 מכוניות שנבדקות מהר יחסית . אוטובוס מעוכב לדברי אנשיו כבר יותר משעה . שאלנו את עובדיה מפקד המחסום מדוע האוטובוס מעוכב אחרי בדיקה בחווארה . שהשיב:"אני בורג קטן במערכת אומרים לי לעצור אני עוצר
, להרוג אני הורג". טלפונים למוקד הצבא וגם לערן מהמת"ק (מחליף נבואני).09:15 האוטובוס משוחרר לדרכו .09.30 חוארה דרום 2 ג'יפים של משמר הגבול שומרים שהסוחרים לא יחזרו . טל רושמת מספר ניידת , ודקה אחריה כבר באים שני חיילי משמר הגבול לברר למה רשמה "הם רוצים לדעת אם עשו משהו רע , חריג" – מפתחים אפילו שיחה אתנו . נהגי המוניות שותקים ותחושתנו שהם המומים מהשינוי שנכפה עליהם .במקום אחר - בחור מעוכב ע"י שורה של חיילי מג"ב . למה ? – בדיקה. אחרי 5 דקות שוחרר .בהמשך הם עוצרים באופן אקראי צעירים , הן בכיוון שכם והן ממנה ,בודקים תעודות. טל שאלה אחד מהם, מה היה מרגיש אם היו עוצרים אותו כל רגע לבדיקה בת"א . ותשובתו(במבטא רוסי): "למה שיעצרו אותי - יש לי פרצוף של ערבי?" וזאת אמר כשחברו הדרוזי למשמרת ,שתווי פניו רחוקים מלהיות אירופאיים , שומע. חווארה צפון הגענו . עמיאל שעמד בעמדת השמירה קרא לנו לשיחת הדרכה בדרכי נועם.רובהו שלוף קדימה וסנדביץ' ביד השניה – בקשנו להנמיך את הקנה . לא הסכים "בגלל הבטחון". טל סקרה את מעבר המכוניות לתוך שכם - זרימה מהירה בלי עכובים.תנועת אנשים דלילה אבל זורמת. רק מ"צ אחד בודק - השאר בהפסקת ארוחת הבוקר. מעוכב אחד – בגלל בטריה חשודה בפלאפון אשר נבדקה ע"י הכלבניות. מוחזרת והוא משוחרר .10:10 במחסום המכוניות של שכם מרחוק תור מתארך ובצד החדר ההומניטרי – מונית פתוחה נגשתי (לפי דברי טל נאמר לנו שאסור ללכת לשם – אבל אני אף פעם לא מקשיבה לשיחות תדרוך )הלכתי ואחד החיילים מיד נגש אלי לבקש שאעזוב את המקום .הוא הסביר שהתור ארוך מכיוון שכם בגלל התרעות ואסור לי להיות שם בגלל הבדיקות החסויות של הכלבניות. נהג הטקסי לא רצה לעזוב את המקום. כשראה אותי התחנן שלא אעזוב את המקום "הם יקלקלו לי את המכונית". הכלבניות אמרו שהן רק בודקות אבל אז ראה אותן שמות משהו במכונית ותפש אותי בזרועי בכוח כולו רועד כשהוא מתחנן שלא אעזוב את המקום כי הם יטמינו משהו ואח"כ יאשימו אותו והוא יאבד את הפרנסה ויש לו 10 ילדים . עמיאל הגיע וביקש אותי לעזוב מיד - "לא יקרה למכונית שלו כלום". האיש רעד בכל גופו וכמעט בכה. עמיאל הסכים לתת לי את פרטיו לפנייה אליו אם האיש יתקל בבעיות. עזבתי . 10:30במחסום הראשי אדם שמהר ועקף את התור מעוכב לבדיקה . התערבנו . עמיאל לא רצה לשמוע ולא לראות את ההוראה . ומאותו רגע "עלה על טורים" – "אתן -טל ומיקי מחרחרות ריב נגד העם שלכן , וכשאתן לא במשמרת הכל טוב – החיילים שמחים הפלסטינים שמחים( ובא למחסום גואל ).פניה בענין חייל שעמד ושר בקול רם ברחבי המחסום היתה כבר אחת יותר מדי והוא החליט לקרוא למשטרה. 11:00 עזבנו , אך רגע קודם לעזיבה מצאנו דקה לשיחת פיוס עם עמיאל .